Sull’assimilazione In Italia Ed I Metodi Per Affrontarla / ההתבוללות באיטליה ודרכי ההתמודדות עמה
Translated Title
Assimilation in Italy and the methods of confronting it
Author(s)
Publication Date
Publication Place
Publisher
Abstract
הקהילה היהודית באיטליה קיימת ברציפות מאז ימי האימפריה הרומית, וראשיתה עוד בימי מלכות החשמונאים. אין זו קהילה אשכנזית ולא ספרדית, אלא קהילה בעלת מסורת מפוארת וייחודית משל עצמה. משך כמעט אלפיים שנה התקיימה באיטליה תרבות יהודית עשירה ורב-גונית, תוך אינטראקציה מורכבת ורבת-עניין עם הסביבה הלא-יהודית. מאז המאה ה-19 גברו בקרב יהודי איטליה תהליכי טמיעה, וכיום מהווה ההתבוללות אתגר מרכזי לעתיד החיים היהודיים באיטליה. כגודל אתגר זה, כן חשיבות המחקר להבנת שורשיו, לסימון מאפייניו ולהתווית דרכי התמודדות עִמו; אולם נדמה שכמעט אין מחקר בתחום חיוני זה, ועל כן מחקרו של ד"ר לאטס הוא בעל ערך מיוחד.
ד"ר לאטס מתאר את התהליכים הפוקדים את יהדות איטליה, ומדגיש את הֵעדרה של הכרה מפורשת בהתבוללות כבעיה מרכזית בעיני מנהיגי הקהילה ומוסדותיה. בין השאר, הוא מצביע על ההתעלמות מ"בני קבוצות השוליים שאינם מקיימים קשר כלשהו עם המוסדות היהודיים, ובייחוד עם אותם הצעירים שאינם לומדים במסגרות חינוך יהודיות", ומציע בין השאר לבצע "מיפוי מדויק של כלל האוכלוסייה היהודית החיה במדינה, לא רק של מי שרשום בקהילה, כדי לאתר את היחידים וגם את הקבוצות שהתרחקו מן המסגרות היהודיות. המיפוי ילַמד על האנשים שהזהות היהודית שלהם רופפת, אלה המועמדים להתבוללות, כגון מהגרים, יורדים מן הארץ, בני נישואי התערובת, יהודים שגרים באזורים מרוחקים, ועוד". החוקר מגיע למסקנות בדבר הצורך בשינויים בתכני החינוך היהודי, בפרט בגילאי התיכון, ובשינויים בתכנים המוקנים ללומדים בשלושת בתי המדרש להכשרת רבנים. כך למשל הוא מציע כי:
"רב של קהילה, ואפילו תלמיד חכם מן השורה, יידרש לעתים קרובות מאוד להתמודד עם שאלות של זהות יהודית יותר מאשר עם שאלות של איסור והיתר. בלי להפחית מחשיבותה של ההתיחסות ההלכתית להשלכות ההתבוללות, כגון נישואי התערובת, גיור ואפילו שאלות של קבורה בקבר ישראל, נראה כי אפשר להוסיף מקצועות לימוד, כגון פסיכולוגיה או סוציולוגיה, אשר יסייעו למועמד למשרת רבנות בקהילה להתייחס לשאלות ערכיות ולבעיות החברה".
נדמה שחידוש מתודי מעניין מצוי בהצעתו של ד"ר לאטס, להפיק תועלת מחקרית ומעשית מהשוואה בין דרכי הפעולה של שתי המסגרות הפועלות כיום לחיזוק הזהות היהודית בקרב בני הקהילה:
"התנועה היהודית היחידה באיטליה, שאינה שייכת לממסד הקהילתי ופועלת פעולה עצמאית על פי תפיסתה היא, היא החסידות של לובביץ'. גם החסידים, אשר השתקעו באיטליה במרוצת עשרות השנים האחרונות, מתמודדים עם ההתבוללות, אך שיטותיהם בוודאי שונות משיטותיו של הממסד המסורתי. דומה כי ההשוואה בין פעילות שני הגופים הללו, המערכת הממסדית וחסידות לובביץ', על יתרונותיה וחסרונותיה, עשויה להעשיר את ההתבוננות ולהאיר את היתרונות שבכל אחת מן השיטות".
ואכן, החוקר מפיק מהשוואה זו תובנות רבות עניין, הרלוונטיות הן עבור יהדות איטליה והן עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם, שבקִרבן פועלים חסידי חב"ד.
לבסוף, החוקר מעלה את ההצעה לעשות "שימוש בטכניקות מודרניות של שיווק. הכוונה היא לבדיקת ההרכב החברתי של כל קהילה, כדי להצביע על בעלי זיקה יהודית חזקה לעומת בעלי זיקה רופפת, וכדי לגלות את הצרכים הרוחניים, ואולי גם החומריים, של כל אחד מהם, ולחפש דרכים לעניין אותו ולחזק את זהותו היהודית... הפעולה צריכה להיות מכוונת לא רק לחיזוק ההיבט הדתי של היהדות, אלא בעיקר לחיזוק הקשר הלאומי והאתני של הפרט לעם היהודי".
מחקר זה מהווה איפה תרומה נכבדה למחשבה אודות המצוי והרצוי ביהדות איטליה של זמננו, והוא יכול לשמש בסיס לדיונים מעמיקים ופוריים אודות עתידה של קהילה יהודית עתיקה ומפוארת זו.
ד"ר לאטס מתאר את התהליכים הפוקדים את יהדות איטליה, ומדגיש את הֵעדרה של הכרה מפורשת בהתבוללות כבעיה מרכזית בעיני מנהיגי הקהילה ומוסדותיה. בין השאר, הוא מצביע על ההתעלמות מ"בני קבוצות השוליים שאינם מקיימים קשר כלשהו עם המוסדות היהודיים, ובייחוד עם אותם הצעירים שאינם לומדים במסגרות חינוך יהודיות", ומציע בין השאר לבצע "מיפוי מדויק של כלל האוכלוסייה היהודית החיה במדינה, לא רק של מי שרשום בקהילה, כדי לאתר את היחידים וגם את הקבוצות שהתרחקו מן המסגרות היהודיות. המיפוי ילַמד על האנשים שהזהות היהודית שלהם רופפת, אלה המועמדים להתבוללות, כגון מהגרים, יורדים מן הארץ, בני נישואי התערובת, יהודים שגרים באזורים מרוחקים, ועוד". החוקר מגיע למסקנות בדבר הצורך בשינויים בתכני החינוך היהודי, בפרט בגילאי התיכון, ובשינויים בתכנים המוקנים ללומדים בשלושת בתי המדרש להכשרת רבנים. כך למשל הוא מציע כי:
"רב של קהילה, ואפילו תלמיד חכם מן השורה, יידרש לעתים קרובות מאוד להתמודד עם שאלות של זהות יהודית יותר מאשר עם שאלות של איסור והיתר. בלי להפחית מחשיבותה של ההתיחסות ההלכתית להשלכות ההתבוללות, כגון נישואי התערובת, גיור ואפילו שאלות של קבורה בקבר ישראל, נראה כי אפשר להוסיף מקצועות לימוד, כגון פסיכולוגיה או סוציולוגיה, אשר יסייעו למועמד למשרת רבנות בקהילה להתייחס לשאלות ערכיות ולבעיות החברה".
נדמה שחידוש מתודי מעניין מצוי בהצעתו של ד"ר לאטס, להפיק תועלת מחקרית ומעשית מהשוואה בין דרכי הפעולה של שתי המסגרות הפועלות כיום לחיזוק הזהות היהודית בקרב בני הקהילה:
"התנועה היהודית היחידה באיטליה, שאינה שייכת לממסד הקהילתי ופועלת פעולה עצמאית על פי תפיסתה היא, היא החסידות של לובביץ'. גם החסידים, אשר השתקעו באיטליה במרוצת עשרות השנים האחרונות, מתמודדים עם ההתבוללות, אך שיטותיהם בוודאי שונות משיטותיו של הממסד המסורתי. דומה כי ההשוואה בין פעילות שני הגופים הללו, המערכת הממסדית וחסידות לובביץ', על יתרונותיה וחסרונותיה, עשויה להעשיר את ההתבוננות ולהאיר את היתרונות שבכל אחת מן השיטות".
ואכן, החוקר מפיק מהשוואה זו תובנות רבות עניין, הרלוונטיות הן עבור יהדות איטליה והן עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם, שבקִרבן פועלים חסידי חב"ד.
לבסוף, החוקר מעלה את ההצעה לעשות "שימוש בטכניקות מודרניות של שיווק. הכוונה היא לבדיקת ההרכב החברתי של כל קהילה, כדי להצביע על בעלי זיקה יהודית חזקה לעומת בעלי זיקה רופפת, וכדי לגלות את הצרכים הרוחניים, ואולי גם החומריים, של כל אחד מהם, ולחפש דרכים לעניין אותו ולחזק את זהותו היהודית... הפעולה צריכה להיות מכוונת לא רק לחיזוק ההיבט הדתי של היהדות, אלא בעיקר לחיזוק הקשר הלאומי והאתני של הפרט לעם היהודי".
מחקר זה מהווה איפה תרומה נכבדה למחשבה אודות המצוי והרצוי ביהדות איטליה של זמננו, והוא יכול לשמש בסיס לדיונים מעמיקים ופוריים אודות עתידה של קהילה יהודית עתיקה ומפוארת זו.
Translated Abstract
The Italian Jewish community began in the Hashmonite period (i.e., the 2nd century BCE) and has continuously existed in Italy since the Roman Empire. It is a community neither Sephardic nor Ashkenazic but rather one with a highly unique glorious tradition of its own. For over two thousand years, a very versatile and rich Jewish culture interacted in a most complex and interesting way with the Italian non-Jewish environment. Since the 19th Century assimilation processes gradually became more pronounced and today assimilation poses a central challenge to Jewish life in Italy. The challenge is weighty and so is the importance of research aiming to understand its roots, identify its characteristics and formulate various methods for grappling with it. It seems, however, that no serious study has been conducted on this most pertinent issue to date, a fact which renders Dr, Lattes’ study a most valuable one.
Dr. Lattes describes the processes affecting Italian Jewry and emphasizes the fact that leaders of the community and its institutions fail to explicitly recognize that assimilation is a problem of major consequence. He points out that “marginal groups that maintain no contact with Jewish institutions, and especially adolescents who do not study in Jewish educational institutions are ignored”, and suggests conducting “an accurate mapping of the entire Jewish population living in Italy, not only of those registered as members in the community but also those individuals and groups who have withdrawn themselves from Jewish frameworks. This mapping will provide vital information with regard to persons whose Jewish identity is quite tenuous, such as immigrants, Israeli emigres, offsprings of intermarried couples, Jews living in remote places, etc. who might be the first to fall victim to assimilation”. Dr. Lattes draws conclusions regarding changes that need to be introduced in the Jewish education curricula, especially in high school, and also in the three existing Batei Midrash (Seminaries) for the training of young Rabbis. He maintains that
“Community rabbis, or even other rabbinic scholars, are called upon to cope with issues of Jewish identity more often than with halakhic questions. Without minimizing the importance of Halakhic responses to the ramifications of assimilation, such as intermarriage, conversion and Jewish burial, it seems that subjects like psychology or sociology should be added to the curriculum of rabbinic seminaries in order to enable candidates preparing to serve in the community rabbinate to relate to community and value oriented questions”.
Dr. Lattes’ proposal to compare the modus operandi of the two frameworks that are currently involved in the attempt to strengthen Jewish identity among community members is a very interesting methodical novelty:
“The only Jewish movement in Italy that does not belong to the institutionalized community and functions independently according to its own worldview is the Lubavitch Hassidic movement. The Chabad Hassids, who have settled in Italy in the last few dozens of years, also attempt to cope with the challenges of assimilation yet their methods are obviously different than those of the traditional institutions. It seems that a comparison between the two and the unraveling of their various facets can deepen and enrich our understanding and highlight the advantages of each approach”.
Dr. Lattes indeed draws many interesting insights from this comparison, relevant both to Italian Jewry and to Jewish communities worldwide where Chabad activists are present.
Finally, Lattes proposes “to use modern marketing techniques, in order to analyze the social makeup of every community, identify individuals with a strong and those with weak Jewish affinity, and to discover the spiritual as well as material needs of each in order to find ways to arouse their interest and strengthen their Jewish identity… This endeavor has to be directed not only at strengthening the religious aspect of Judaism but mainly at reinforcing the national ethnic bond of the individual to the Jewish people”.
In sum, this research significantly contributes to our knowledge of present day Italian Jewry, and it can serve as a basis for thorough and fruitful discussions regarding the future of this ancient glorious community.
Dr. Lattes describes the processes affecting Italian Jewry and emphasizes the fact that leaders of the community and its institutions fail to explicitly recognize that assimilation is a problem of major consequence. He points out that “marginal groups that maintain no contact with Jewish institutions, and especially adolescents who do not study in Jewish educational institutions are ignored”, and suggests conducting “an accurate mapping of the entire Jewish population living in Italy, not only of those registered as members in the community but also those individuals and groups who have withdrawn themselves from Jewish frameworks. This mapping will provide vital information with regard to persons whose Jewish identity is quite tenuous, such as immigrants, Israeli emigres, offsprings of intermarried couples, Jews living in remote places, etc. who might be the first to fall victim to assimilation”. Dr. Lattes draws conclusions regarding changes that need to be introduced in the Jewish education curricula, especially in high school, and also in the three existing Batei Midrash (Seminaries) for the training of young Rabbis. He maintains that
“Community rabbis, or even other rabbinic scholars, are called upon to cope with issues of Jewish identity more often than with halakhic questions. Without minimizing the importance of Halakhic responses to the ramifications of assimilation, such as intermarriage, conversion and Jewish burial, it seems that subjects like psychology or sociology should be added to the curriculum of rabbinic seminaries in order to enable candidates preparing to serve in the community rabbinate to relate to community and value oriented questions”.
Dr. Lattes’ proposal to compare the modus operandi of the two frameworks that are currently involved in the attempt to strengthen Jewish identity among community members is a very interesting methodical novelty:
“The only Jewish movement in Italy that does not belong to the institutionalized community and functions independently according to its own worldview is the Lubavitch Hassidic movement. The Chabad Hassids, who have settled in Italy in the last few dozens of years, also attempt to cope with the challenges of assimilation yet their methods are obviously different than those of the traditional institutions. It seems that a comparison between the two and the unraveling of their various facets can deepen and enrich our understanding and highlight the advantages of each approach”.
Dr. Lattes indeed draws many interesting insights from this comparison, relevant both to Italian Jewry and to Jewish communities worldwide where Chabad activists are present.
Finally, Lattes proposes “to use modern marketing techniques, in order to analyze the social makeup of every community, identify individuals with a strong and those with weak Jewish affinity, and to discover the spiritual as well as material needs of each in order to find ways to arouse their interest and strengthen their Jewish identity… This endeavor has to be directed not only at strengthening the religious aspect of Judaism but mainly at reinforcing the national ethnic bond of the individual to the Jewish people”.
In sum, this research significantly contributes to our knowledge of present day Italian Jewry, and it can serve as a basis for thorough and fruitful discussions regarding the future of this ancient glorious community.
Topics
Genre
Geographic Coverage
Original Language
Series Title
Series Number
11
BJPA Record
Link
Download can be found on page, Assimilation in Italy and the methods of confronting it
Bibliographic Information
Sull’assimilazione In Italia Ed I Metodi Per Affrontarla / ההתבוללות באיטליה ודרכי ההתמודדות עמה. . 2005: https://archive.jpr.org.uk/object-iti21
