Search results

Your search found 9 items
Sort: Relevance | Topics | Title | Author | Publication Year
Home  / Search Results
Date: 2003
Date: 2007
Abstract: Drs. Khanin and Chernin address basic questions regarding Jewish life in the FSU states at present and in the future. A major issue they focused on was this: under current socio-economic and political circumstances in Eastern Europe, many intermarried Jews together with their non-Jewish partners choose to maintain ties with Jewish communities and to take advantage of their educational, information, cultural and welfare services. Consequently, most local Jewish leaders regard this group as a target population for their communal activity. Accordingly, such activity is directed in fact at all those to whom the Israeli Law of Return applies, and sometimes even to those are not included in this category (4th generation members married to non-Jewish spouses, for example).

Some of the questions raised by the center’s researchers were:
1. How significant is the size of this group?
2. Can it be regarded as a human reservoir for Jewish activity?
3. Does this activity contribute to the formation of Jewish or semi-Jewish identity among offspring of mixed-married couples and among the non-Jewish members of their families, and to the evolution of behavioral models that can be interpreted as “post assimilatory” behavior?
In order to address these questions, a vast and diverse body of data was amassed. The authors did not relay only upon existing data but set out on an empirical exploration. They have conducted interviews in Moscow, St. Petersburg, Yekaterinburg, Samara, Sertov, Novosibirsk, Irkutsk, Khabarovsk, Birobidjan, Tomsk, Petrozavodsk, Chelyabinsk, Nizhni Novgorod, Kazan, Vladimir, Riazen, Tula, Rostov, Piatigorsk, Nalchik, Kiev, Daniepropetrovsk, Odessa, Zaporozhieh, and a number of towns in Belarus and Latvia.

The compelling findings of the research indicate an interesting variety of sub-populations in the vast group called “FSU Jewry”. Specific planning based on the distinctive characteristics and the features of each group can serve as the basis for well-tuned action plans aimed at the strengthening of the Jewish future of each specific sector.

ד"ר חנין וד"ר צ'רנין מעלים במחקרם שאלות יסוד אודות הקיום היהודי בארצות חבר העמים לשעבר, כיום ובעתיד. נושא מרכזי שבו התמקדו היה זה: בתנאים החברתיים-כלכליים והפוליטיים הקיימים במזרח אירופה בימינו, מעדיפים רבים מבני נישואי תערובת, הן בן הזוג היהודי הן בן הזוג הלא-יהודי, ועמם בני המשפחה המעורבים, להיות קשורים לקהילות יהודיות ולהסתייע בשירותיהן בתחומי החינוך, המידע, התרבות והרווחה. עקב כך, רוב המנהיגים היהודיים המקומיים רואים בקבוצה זו "קבוצות יעד" לפעילות הקהילתית. בהתאם לכך, פעילות זו מופנית בפועל לכל זכאי חוק השבות הישראלי, ולעתים אף לאוכלוסיה החורגת מגבולות המוגדר בחוק זה (כגון בני הדור הרביעי לנישואי תערובת).

במחקרם, שאלו החוקרים את השאלות הבאות:
א. עד כמה משמעותי הוא היקפה של קבוצה זו?
ב. האמנם ניתן לראות בה עתודה לפעילות יהודית?
ג. האם פעילות זו תורמת לעיצוב זהות יהודית או כעין-יהודית אצל צאצאי נישואי תערובת ובני משפחה לא-יהודיים של בתי אב מעורבים, ולבניית דגמי התנהגות חברתית שניתן לפרשם כ"בתר-התבוללות"?
כדי להשיב על שאלות אלו, נאספו נתונים מרובים ומגוונים. החוקרים לא הסתפקו בנתונים קיימים, אלא יצאו לשטח כדי לבדוק את הנתונים באופן ישיר. הם ערכו ראיונות במקומות אלו: מוסקבה, סנט פטרבורג, יקטרינבורג, סמרה, סרטוב, נובוסיבירסק, אירקוטסק, חברובסק, בירוביג'אן, טומסק, פטרוזבודסק, צ'ליאבינסק, ניז'ני נובגורוד, קאזן, ולדימיר, ריאזן, טולא, רוסטוב, פיאטיגורסק, נלצ'יק, קייב, דנייפרופטרובסק, אודסה, זאפורוז'יה, וכן כמה ערים בביילורוסיה ובלטביה.

ממצאי המחקר מצביעים על מגוון מעניין של אוכלוסיות-מִשנה בתוך הקבוצה הגדולה המכונה 'יהדות חבר העמים'. תכנון ממוקד, המתבסס על מאפיינים ייחודיים של כל קבוצה, עשוי להוות בסיס לתכניות פעולה ממוקדות, שתכליתן חיזוק עתידו היהודי של כל מגזר ספציפי.
Author(s): Meir, Ephraim
Date: 2005
Abstract: History - Das Freie Jüdische Lehrhaus in Frankfurt was an institution created by the well-known German-Jewish philosopher Franz Rosenzweig (1929-1886) in order to bring cultivated, but assimilated German Jews from the periphery of Jewish life to the center of it, without losing contact with general culture. In the Lehrhaus, the dialogical method was used, not in order to form Jewish professionals, but in order to bring Jews in contact with their own sources and to build and enrich Jewish persons.

The concept of Rosenzweig's Lehrhaus in Frankfurt constitutes a model of learning that could inspire us to counter assimilation in Germany today. Many Jews in Germany are alienated from the Jewish sources, Bible, Talmud, Midrash, Kabbalah or Jewish philosophy. They are not frequenting synagogues. They prefer the general calendar and do not follow the cycle of Sabbaths, Jewish holidays and fast days. They do not observe the laws of kashrut and the atmosphere in their homes is not particularly Jewish. Given this situation, it is only a matter of time before they completely disappear in general society, unless something is done.

Project - The project aims at avoiding assimilation and bringing Jews in contact with their Jewish culture by the creation of a center of Jewish learning that is not a yeshiva, where a specific conduct is required, nor an academic institution that approaches Jewish matters in a purely scientific way. The new Lehrhaus does not oppose scientific learning nor does it require a particular way of living. It only requires a minimal will to Judaism. The broad spectrum of Jews will be welcome in the Lehrhaus: secular Jews, religious ones, liberal and orthodox, Jews from Germany and new immigrants from ex-USSR, men and women. All persons with lively interest in Judaism could be candidates for learning in the Lehrhaus. The program of the Lehrhaus will be oriented towards the participants with their specific human and Jewish interests. The staff of the Lehrhaus will be recruited from amongst the Jews in Germany. They do not have to be professionals, but to be ready to teach Jewish matters and to bring with them an enthusiasm that is able to urge the participants to be linked to the hidden spark in their souls.

Snowball effect - Once the project proves to be successful in Kassel, other Lehrhäuser could be opened, say, in Frankfurt or Berlin,. This could eventually lead to a new German Jewish Renaissance, in the spirit envisaged by Rosenzweig himself in the 1920’s.
Author(s): Cohen, Erik H.
Date: 2009
Abstract: This is a sociological and cultural analysis of French Jewry, the second largest and one of the most vibrant Diaspora communities in the world today. The book addresses fundamental questions such as: Jewish identity (e.g. national, ethnic and religious), social issues (e.g. level of happiness, concerns/worries and politics), solidarity (e.g. loyalty to the State vs. involvement with an ethnic and religious community, Jewish education and Israel) and values.

After a brief introduction on the history of French Jewry, and the current social, political and cultural situation (rising anti-Semitism and anti-Israel sentiment), Dr. Cohen describes various demographic statistics on French Jewry, including size of population, country of birth, ethnicity, geographical distribution, age, marital status, size of family, level of education and employment.

After a brief introduction on the history of French Jewry, and the current social, political and cultural situation (rising anti-Semitism and anti-Israel sentiment), Dr. Cohen describes various demographic statistics on French Jewry, including size of population, country of birth, ethnicity, geographical distribution, age, marital status, size of family, level of education and employment.

The core of the book is an extensive analysis based on a comprehensive, socio-demographic and attitudinal survey conducted among a representative sample of French Jewry during the month of January 2002 (an explanation is also provided on the method used for selecting the interviewees). Additional data was drawn from other surveys directed by Dr. Cohen, in 2003-2007 such as a follow-up survey of a majority of the same population and surveys of French-Jewish professionals, tourists to Israel and participants in the Israel Experience tours.

The data, analyzed and presented in the form of tables and cognitive maps, offers a rich picture of the French Jewish population. An axiological typology of the French Jews is designed comprising four types: Universalists, Individualists, Revivalists, and Traditionalists, providing a pioneering theoretical platform for international or cross-cultural comparisons to other Jewish communities and potentially to non-Jewish populations.
Author(s): Bitter, David
Date: 2005
Abstract: Jewish identity and assimilation in modern times are two sides of the same coin - one cannot speak of one without the other. If we wish to understand what makes certain Jews set out on a path of assimilation, we must first understand what and how they think about Judaism and being Jewish. One of the most important tasks is to uncover their cognitive tendencies when reflecting on Judaism. It is also necessary to search for the affective/emotional components of their identity (or the rejection or denial thereof), and to analyze their habits, customs and social behavior.

When trying to outline assimilation trends and their causes, one should not only apply the "Jewish" point of view - however one interprets such a standpoint. We can get a clearer picture of the psychological and sociological aspects of Jewish identity by analyzing the relationship between various dimensions of an identity. For example, how does a person's cognitive approach to Judaism relate to his or her affective attachment? Or, how do the Jewish and the Hungarian ethnic identity dimensions relate to each other - do they supplement one another, "subtract" from each other, are they complementary, etc.?

In this paper, an indirect approach is applied to the analysis of assimilation. First, it presents and analyzes the most important aspects of the cognitive approach that characterizes young secular Jews. Then it discusses certain psychological aspects of the Jewish identity of young Hungarian Jews

The study is based on in-depth interviews with Jewish men and women in their 20's and 30's. It presents their opinions as well as their perception of their individual identity, and characterizes types of possible intervention. 
Date: 2005
Abstract: הקהילה היהודית באיטליה קיימת ברציפות מאז ימי האימפריה הרומית, וראשיתה עוד בימי מלכות החשמונאים. אין זו קהילה אשכנזית ולא ספרדית, אלא קהילה בעלת מסורת מפוארת וייחודית משל עצמה. משך כמעט אלפיים שנה התקיימה באיטליה תרבות יהודית עשירה ורב-גונית, תוך אינטראקציה מורכבת ורבת-עניין עם הסביבה הלא-יהודית. מאז המאה ה-19 גברו בקרב יהודי איטליה תהליכי טמיעה, וכיום מהווה ההתבוללות אתגר מרכזי לעתיד החיים היהודיים באיטליה. כגודל אתגר זה, כן חשיבות המחקר להבנת שורשיו, לסימון מאפייניו ולהתווית דרכי התמודדות עִמו; אולם נדמה שכמעט אין מחקר בתחום חיוני זה, ועל כן מחקרו של ד"ר לאטס הוא בעל ערך מיוחד.

ד"ר לאטס מתאר את התהליכים הפוקדים את יהדות איטליה, ומדגיש את הֵעדרה של הכרה מפורשת בהתבוללות כבעיה מרכזית בעיני מנהיגי הקהילה ומוסדותיה. בין השאר, הוא מצביע על ההתעלמות מ"בני קבוצות השוליים שאינם מקיימים קשר כלשהו עם המוסדות היהודיים, ובייחוד עם אותם הצעירים שאינם לומדים במסגרות חינוך יהודיות", ומציע בין השאר לבצע "מיפוי מדויק של כלל האוכלוסייה היהודית החיה במדינה, לא רק של מי שרשום בקהילה, כדי לאתר את היחידים וגם את הקבוצות שהתרחקו מן המסגרות היהודיות. המיפוי ילַמד על האנשים שהזהות היהודית שלהם רופפת, אלה המועמדים להתבוללות, כגון מהגרים, יורדים מן הארץ, בני נישואי התערובת, יהודים שגרים באזורים מרוחקים, ועוד". החוקר מגיע למסקנות בדבר הצורך בשינויים בתכני החינוך היהודי, בפרט בגילאי התיכון, ובשינויים בתכנים המוקנים ללומדים בשלושת בתי המדרש להכשרת רבנים. כך למשל הוא מציע כי:
"רב של קהילה, ואפילו תלמיד חכם מן השורה, יידרש לעתים קרובות מאוד להתמודד עם שאלות של זהות יהודית יותר מאשר עם שאלות של איסור והיתר. בלי להפחית מחשיבותה של ההתיחסות ההלכתית להשלכות ההתבוללות, כגון נישואי התערובת, גיור ואפילו שאלות של קבורה בקבר ישראל, נראה כי אפשר להוסיף מקצועות לימוד, כגון פסיכולוגיה או סוציולוגיה, אשר יסייעו למועמד למשרת רבנות בקהילה להתייחס לשאלות ערכיות ולבעיות החברה".

נדמה שחידוש מתודי מעניין מצוי בהצעתו של ד"ר לאטס, להפיק תועלת מחקרית ומעשית מהשוואה בין דרכי הפעולה של שתי המסגרות הפועלות כיום לחיזוק הזהות היהודית בקרב בני הקהילה:
"התנועה היהודית היחידה באיטליה, שאינה שייכת לממסד הקהילתי ופועלת פעולה עצמאית על פי תפיסתה היא, היא החסידות של לובביץ'. גם החסידים, אשר השתקעו באיטליה במרוצת עשרות השנים האחרונות, מתמודדים עם ההתבוללות, אך שיטותיהם בוודאי שונות משיטותיו של הממסד המסורתי. דומה כי ההשוואה בין פעילות שני הגופים הללו, המערכת הממסדית וחסידות לובביץ', על יתרונותיה וחסרונותיה, עשויה להעשיר את ההתבוננות ולהאיר את היתרונות שבכל אחת מן השיטות".
ואכן, החוקר מפיק מהשוואה זו תובנות רבות עניין, הרלוונטיות הן עבור יהדות איטליה והן עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם, שבקִרבן פועלים חסידי חב"ד.

לבסוף, החוקר מעלה את ההצעה לעשות "שימוש בטכניקות מודרניות של שיווק. הכוונה היא לבדיקת ההרכב החברתי של כל קהילה, כדי להצביע על בעלי זיקה יהודית חזקה לעומת בעלי זיקה רופפת, וכדי לגלות את הצרכים הרוחניים, ואולי גם החומריים, של כל אחד מהם, ולחפש דרכים לעניין אותו ולחזק את זהותו היהודית... הפעולה צריכה להיות מכוונת לא רק לחיזוק ההיבט הדתי של היהדות, אלא בעיקר לחיזוק הקשר הלאומי והאתני של הפרט לעם היהודי".

מחקר זה מהווה איפה תרומה נכבדה למחשבה אודות המצוי והרצוי ביהדות איטליה של זמננו, והוא יכול לשמש בסיס לדיונים מעמיקים ופוריים אודות עתידה של קהילה יהודית עתיקה ומפוארת זו.