Abstract: Jewish emigration from Israel of the recent decades brought the creation of the communities of Israeli passport holders in the various countries of the world, including Russia and other post-Soviet states. Although this fact is commonly accepted as a totally new phenomenon, the returned migration of Russian and other Jews, who first immigrated to their historical Homeland - the Land of Israel/Palestine, and in a period of time came back to Russia has centuries-long history. In the 17th - 19th centuries this trend included Jerusalem and other Palestine Jewish communities' envoys, educators and fundraisers, who visited Russian and East European Jewish communities and sometimes stayed there for years, as well as Russian Jewish pilgrims to the Holy Land, who on returning were often respected as «representatives» of the Land of Israel and its Jewry. Some members of First, Second and Third Zionist Aliyot (waves of Jewish ideological repatriation) to the Land of Israel/Palestine of the late 19th and early 20th centuries created another substantial group of «Israeli Returnees» to Russia and the USSR. The article shows that typical patterns of immigrants from the Palestine to Russia and the early USSR are very close to, or even similar with «ideological re-immigrants», envoys, labor migrants, «economic refugees», and other relevant subgroups among current Israeli diaspora in Russia and the CIS.
Abstract: Jewish emigration from Israel of the recent decades brought the creation of the communities of Israeli passport holders in the various countries of the world, including Russia and other post-Soviet states. Although this fact is commonly accepted as a totally new phenomenon, the returned migration of Russian and other Jews, who first immigrated to their historical Homeland - the Land of Israel/Palestine, and in a period of time came back to Russia has centuries-long history. In the 17th - 19th centuries this trend included Jerusalem and other Palestine Jewish communities' envoys, educators and fundraisers, who visited Russian and East European Jewish communities and sometimes stayed there for years, as well as Russian Jewish pilgrims to the Holy Land, who on returning were often respected as «representatives» of the Land of Israel and its Jewry. Some members of First, Second and Third Zionist Aliyot (waves of Jewish ideological repatriation) to the Land of Israel/Palestine of the late 19th and early 20th centuries created another substantial group of «Israeli Returnees» to Russia and the USSR. The article shows that typical patterns of immigrants from the Palestine to Russia and the early USSR are very close to, or even similar with «ideological re-immigrants», envoys, labor migrants, «economic refugees», and other relevant subgroups among current Israeli diaspora in Russia and the CIS.
Abstract: Drs. Khanin and Chernin address basic questions regarding Jewish life in the FSU states at present and in the future. A major issue they focused on was this: under current socio-economic and political circumstances in Eastern Europe, many intermarried Jews together with their non-Jewish partners choose to maintain ties with Jewish communities and to take advantage of their educational, information, cultural and welfare services. Consequently, most local Jewish leaders regard this group as a target population for their communal activity. Accordingly, such activity is directed in fact at all those to whom the Israeli Law of Return applies, and sometimes even to those are not included in this category (4th generation members married to non-Jewish spouses, for example).
Some of the questions raised by the center’s researchers were:
1. How significant is the size of this group?
2. Can it be regarded as a human reservoir for Jewish activity?
3. Does this activity contribute to the formation of Jewish or semi-Jewish identity among offspring of mixed-married couples and among the non-Jewish members of their families, and to the evolution of behavioral models that can be interpreted as “post assimilatory” behavior?
In order to address these questions, a vast and diverse body of data was amassed. The authors did not relay only upon existing data but set out on an empirical exploration. They have conducted interviews in Moscow, St. Petersburg, Yekaterinburg, Samara, Sertov, Novosibirsk, Irkutsk, Khabarovsk, Birobidjan, Tomsk, Petrozavodsk, Chelyabinsk, Nizhni Novgorod, Kazan, Vladimir, Riazen, Tula, Rostov, Piatigorsk, Nalchik, Kiev, Daniepropetrovsk, Odessa, Zaporozhieh, and a number of towns in Belarus and Latvia.
The compelling findings of the research indicate an interesting variety of sub-populations in the vast group called “FSU Jewry”. Specific planning based on the distinctive characteristics and the features of each group can serve as the basis for well-tuned action plans aimed at the strengthening of the Jewish future of each specific sector.
ד"ר חנין וד"ר צ'רנין מעלים במחקרם שאלות יסוד אודות הקיום היהודי בארצות חבר העמים לשעבר, כיום ובעתיד. נושא מרכזי שבו התמקדו היה זה: בתנאים החברתיים-כלכליים והפוליטיים הקיימים במזרח אירופה בימינו, מעדיפים רבים מבני נישואי תערובת, הן בן הזוג היהודי הן בן הזוג הלא-יהודי, ועמם בני המשפחה המעורבים, להיות קשורים לקהילות יהודיות ולהסתייע בשירותיהן בתחומי החינוך, המידע, התרבות והרווחה. עקב כך, רוב המנהיגים היהודיים המקומיים רואים בקבוצה זו "קבוצות יעד" לפעילות הקהילתית. בהתאם לכך, פעילות זו מופנית בפועל לכל זכאי חוק השבות הישראלי, ולעתים אף לאוכלוסיה החורגת מגבולות המוגדר בחוק זה (כגון בני הדור הרביעי לנישואי תערובת).
במחקרם, שאלו החוקרים את השאלות הבאות:
א. עד כמה משמעותי הוא היקפה של קבוצה זו?
ב. האמנם ניתן לראות בה עתודה לפעילות יהודית?
ג. האם פעילות זו תורמת לעיצוב זהות יהודית או כעין-יהודית אצל צאצאי נישואי תערובת ובני משפחה לא-יהודיים של בתי אב מעורבים, ולבניית דגמי התנהגות חברתית שניתן לפרשם כ"בתר-התבוללות"?
כדי להשיב על שאלות אלו, נאספו נתונים מרובים ומגוונים. החוקרים לא הסתפקו בנתונים קיימים, אלא יצאו לשטח כדי לבדוק את הנתונים באופן ישיר. הם ערכו ראיונות במקומות אלו: מוסקבה, סנט פטרבורג, יקטרינבורג, סמרה, סרטוב, נובוסיבירסק, אירקוטסק, חברובסק, בירוביג'אן, טומסק, פטרוזבודסק, צ'ליאבינסק, ניז'ני נובגורוד, קאזן, ולדימיר, ריאזן, טולא, רוסטוב, פיאטיגורסק, נלצ'יק, קייב, דנייפרופטרובסק, אודסה, זאפורוז'יה, וכן כמה ערים בביילורוסיה ובלטביה.
ממצאי המחקר מצביעים על מגוון מעניין של אוכלוסיות-מִשנה בתוך הקבוצה הגדולה המכונה 'יהדות חבר העמים'. תכנון ממוקד, המתבסס על מאפיינים ייחודיים של כל קבוצה, עשוי להוות בסיס לתכניות פעולה ממוקדות, שתכליתן חיזוק עתידו היהודי של כל מגזר ספציפי.
