Abstract: The 2021 public dispute between Maxim Biller and Max Czollek over the latter's patrilineal Jewish identity ignited a national German debate on the boundaries of Jewishness, moving the issue from internal discourse into the public sphere, linked with German anti-Antisemitism narratives. This essay uses the Czollek-Biller controversy and the related Gerstetter debate on converts as entry points to explore the multifaceted and often conflicting definitions of Jewish identity. It surveys criteria across Jewish movements (Orthodox, Conservative, Reform, etc.) and considers ethnic, secular, hybrid (Israeli Law of Return), quasi-essentialist (Noahides, zera yisrael), and nonessentialist/self-identification models. The aim is to equip those in interreligious and intra-Jewish dialogue with a deeper understanding of these complexities. The conclusion offers practical implications for dialogue, stressing the need to acknowledge internal diversity, to analyze critically the politics of representation and inherent power dynamics (applying Cunningham's maxim through a Foucauldian lens), to prioritize narrative and lived experience, and to recognize the inadequacy of simple Jewish/non-Jewish dichotomies when engaging with contemporary Jewish life.
Abstract: Jewish communities often do not endorse the idea of intermarriage, and Orthodox Judaism opposes the idea of marrying out. Intermarriage is often perceived as a threat that may jeopardise Jewish continuity as children of such a relationship may not identify as Jews. When a Jewish woman marries out, her children will in any case become Jewish by halakhah – the Jewish law – by which Judaism is inherited from mother to child – and thus usually faces less difficulties over acceptance in Jewish communities. Even though the Torah speaks of patrilineal descent, in post-biblical times, the policy was reversed in favour of the matrilineal principle, and children of Jewish men and non-Jewish women must therefore go through the conversion process if they wish to join a Jewish congregation according to most Jewish denominational requirements. The aim of this article is to analyse what happens when Jewish men, who belong to Finland’s Orthodox communities, marry out. Do they ensure Jewish continuity, and raise their children Jewish, and how do they act as Yidishe tates – Jewish fathers? If yes, how do they do so, and what problems do they face? These questions are answered through an analysis of thirteen semi-structured in-depth interviews conducted with male members of the Jewish Community of Helsinki and Turku in 2019–20.
Topics: Antisemitism, Fundraising and Philanthropy, Israel Attachment, Jewish Continuity, Surveys, Jewish Leadership and Representation, Jewish Organisations, Main Topic: Identity and Community, Jewish Identity, Denominations, Security and Self-Defense: Jewish Communal and Institutional, Security: Jewish Sense of Security/Insecurity, Jewish Status (Who is a Jew?), Intermarriage
Abstract: Launched by the American Jewish Joint Distribution Committee’s International Centre for Community Development (JDC-ICCD), and conducted by a research team at Trinity College (Hartford, Connecticut, USA) between June and August 2015, the Third Survey of European Jewish Leaders and Opinion Formers presents the results of an online survey administered to 314 respondents in 29 countries. The survey was conducted online in five languages: English, French, Spanish, German and Hungarian. The Survey of European Jewish Leaders and Opinion Formers is conducted every three or four years using the same format, in order to identify trends and their evolution. Findings of the 2015 edition were assessed and evaluated based on the results of previous surveys (2008 and 2011). The survey posed Jewish leaders and opinion formers a range of questions about major challenges and issues that
concern European Jewish communities in 2015, and about their expectations of how communities will evolve over the next 5-10 years. The 45 questions (see Appendix) dealt
with topics that relate to internal community structures and their functions, as well as the external environment affecting communities. The questionnaire also included six open-ended questions in a choice of five languages. These answers form the basis of the qualitative analysis of the report. The questions were organized under the following headings:• Vision & Change (6 questions)
• Decision-Making & Control (1 question)
• Lay Leadership (1 question)
• Professional Leadership (2 questions)
• Status Issues & Intermarriage (5 questions)
• Organizational Frameworks (2 questions)
• Community Causes (2 questions)
• Jewish Education (1 question)
• Funding (3 questions)
• Communal Tensions (3 questions)
• Anti-Semitism/Security (5 questions)
• Europe (1 question)
• Israel (1 question)
• Future (2 questions)
• Personal Profile (9 questions)
Topics: Antisemitism, Fundraising and Philanthropy, Israel Attachment, Jewish Continuity, Surveys, Jewish Leadership and Representation, Jewish Organisations, Main Topic: Identity and Community, Jewish Identity, Denominations, Security and Self-Defense: Jewish Communal and Institutional, Security: Jewish Sense of Security/Insecurity, Intermarriage, Jewish Status (Who is a Jew?)
Topics: Jewish Communal Futures, Strategic Planning, Globalisation, Diaspora-Israel Relations, Diaspora and Relations Between Diaspora Countries, Antisemitism, Main Topic: Other, Demography, Jewish Identity, Jewish Community, Jewish Status (Who is a Jew?), Jewish Education, Religious Observance and Practice
Abstract: הקהילה היהודית באיטליה קיימת ברציפות מאז ימי האימפריה הרומית, וראשיתה עוד בימי מלכות החשמונאים. אין זו קהילה אשכנזית ולא ספרדית, אלא קהילה בעלת מסורת מפוארת וייחודית משל עצמה. משך כמעט אלפיים שנה התקיימה באיטליה תרבות יהודית עשירה ורב-גונית, תוך אינטראקציה מורכבת ורבת-עניין עם הסביבה הלא-יהודית. מאז המאה ה-19 גברו בקרב יהודי איטליה תהליכי טמיעה, וכיום מהווה ההתבוללות אתגר מרכזי לעתיד החיים היהודיים באיטליה. כגודל אתגר זה, כן חשיבות המחקר להבנת שורשיו, לסימון מאפייניו ולהתווית דרכי התמודדות עִמו; אולם נדמה שכמעט אין מחקר בתחום חיוני זה, ועל כן מחקרו של ד"ר לאטס הוא בעל ערך מיוחד.
ד"ר לאטס מתאר את התהליכים הפוקדים את יהדות איטליה, ומדגיש את הֵעדרה של הכרה מפורשת בהתבוללות כבעיה מרכזית בעיני מנהיגי הקהילה ומוסדותיה. בין השאר, הוא מצביע על ההתעלמות מ"בני קבוצות השוליים שאינם מקיימים קשר כלשהו עם המוסדות היהודיים, ובייחוד עם אותם הצעירים שאינם לומדים במסגרות חינוך יהודיות", ומציע בין השאר לבצע "מיפוי מדויק של כלל האוכלוסייה היהודית החיה במדינה, לא רק של מי שרשום בקהילה, כדי לאתר את היחידים וגם את הקבוצות שהתרחקו מן המסגרות היהודיות. המיפוי ילַמד על האנשים שהזהות היהודית שלהם רופפת, אלה המועמדים להתבוללות, כגון מהגרים, יורדים מן הארץ, בני נישואי התערובת, יהודים שגרים באזורים מרוחקים, ועוד". החוקר מגיע למסקנות בדבר הצורך בשינויים בתכני החינוך היהודי, בפרט בגילאי התיכון, ובשינויים בתכנים המוקנים ללומדים בשלושת בתי המדרש להכשרת רבנים. כך למשל הוא מציע כי:
"רב של קהילה, ואפילו תלמיד חכם מן השורה, יידרש לעתים קרובות מאוד להתמודד עם שאלות של זהות יהודית יותר מאשר עם שאלות של איסור והיתר. בלי להפחית מחשיבותה של ההתיחסות ההלכתית להשלכות ההתבוללות, כגון נישואי התערובת, גיור ואפילו שאלות של קבורה בקבר ישראל, נראה כי אפשר להוסיף מקצועות לימוד, כגון פסיכולוגיה או סוציולוגיה, אשר יסייעו למועמד למשרת רבנות בקהילה להתייחס לשאלות ערכיות ולבעיות החברה".
נדמה שחידוש מתודי מעניין מצוי בהצעתו של ד"ר לאטס, להפיק תועלת מחקרית ומעשית מהשוואה בין דרכי הפעולה של שתי המסגרות הפועלות כיום לחיזוק הזהות היהודית בקרב בני הקהילה:
"התנועה היהודית היחידה באיטליה, שאינה שייכת לממסד הקהילתי ופועלת פעולה עצמאית על פי תפיסתה היא, היא החסידות של לובביץ'. גם החסידים, אשר השתקעו באיטליה במרוצת עשרות השנים האחרונות, מתמודדים עם ההתבוללות, אך שיטותיהם בוודאי שונות משיטותיו של הממסד המסורתי. דומה כי ההשוואה בין פעילות שני הגופים הללו, המערכת הממסדית וחסידות לובביץ', על יתרונותיה וחסרונותיה, עשויה להעשיר את ההתבוננות ולהאיר את היתרונות שבכל אחת מן השיטות".
ואכן, החוקר מפיק מהשוואה זו תובנות רבות עניין, הרלוונטיות הן עבור יהדות איטליה והן עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם, שבקִרבן פועלים חסידי חב"ד.
לבסוף, החוקר מעלה את ההצעה לעשות "שימוש בטכניקות מודרניות של שיווק. הכוונה היא לבדיקת ההרכב החברתי של כל קהילה, כדי להצביע על בעלי זיקה יהודית חזקה לעומת בעלי זיקה רופפת, וכדי לגלות את הצרכים הרוחניים, ואולי גם החומריים, של כל אחד מהם, ולחפש דרכים לעניין אותו ולחזק את זהותו היהודית... הפעולה צריכה להיות מכוונת לא רק לחיזוק ההיבט הדתי של היהדות, אלא בעיקר לחיזוק הקשר הלאומי והאתני של הפרט לעם היהודי".
מחקר זה מהווה איפה תרומה נכבדה למחשבה אודות המצוי והרצוי ביהדות איטליה של זמננו, והוא יכול לשמש בסיס לדיונים מעמיקים ופוריים אודות עתידה של קהילה יהודית עתיקה ומפוארת זו.
