Search results

Your search found 47 items
Sort: Relevance | Topics | Title | Author | Publication Year
Home  / Search Results
Date: 2020
Author(s): Kosmin, Barry A.
Date: 2018
Abstract: The Fourth Survey of European Jewish Community Leaders and Professionals, 2018 presents the results of an online survey offered in 10 languages and administered to 893 respondents in 29 countries. Conducted every three years using the same format, the survey seeks to identify trends and their evolution in time.

The survey asked Jewish lay leaders and community professionals questions regarding future community priorities, identifying the main threats to Jewish life, views on the safety and security situation in their cities, including emergency preparedness, and opinions on an array of internal community issues. Examples include conversions, membership criteria policies on intermarriage, and their vision of Europe and Israel.

The respondents were comprised of presidents and chairpersons of nationwide “umbrella organizations” or Federations; presidents and executive directors of private Jewish foundations, charities, and other privately funded initiatives; presidents and main representatives of Jewish communities that are organized at a city level; executive directors and programme coordinators, as well as current and former board members of Jewish organizations; among others.

The JDC International Centre for Community Development established the survey as a means to identify the priorities, sensibilities and concerns of Europe’s top Jewish leaders and professionals working in Jewish institutions, taking into account the changes that European Jewry has gone through since 1989, and the current political challenges and uncertainties in the continent. In a landscape with few mechanisms that can truly gauge these phenomena, the European Jewish Community Leaders Survey is an essential tool for analysis and applied research in the field of community development.

The Survey team was directed by Dr. Barry Kosmin (Trinity College), who has conducted several large national social surveys and opinion polls in Europe, Africa and the U.S., including the CJF 1990 US National Jewish Population Survey.
Author(s): Nizard, Sophie
Date: 2012
Abstract: À partir des processus d’adoption par des parents juifs, Sophie Nizard révèle comment se disent l’histoire, la mémoire, la transmission, le rapport entre l’identité religieuse et familiale d’une part et le biologique ou l’hérédité d’autre part.
L’adoption est au croisement des problématiques de la transmission familiale, de la mémoire, et de la religion. Que devient dans ce contexte la transmission matrilinéaire de la judéité ? Par quelles voies les parents adoptants introduisent des enfants non biologiques dans les canaux de la filiation et de la transmission mémorielle ou religieuse du judaïsme ? À partir de cas d’adoption dans des familles juives pratiquantes et non pratiquantes, en France et en Israël, l’auteur met en évidence les enjeux et les complexités autour de ce qu’est être ou devenir juif aujourd’hui, , rend compte du parcours de l’adoption et des questions qu’elle soulève aux divers acteurs : institutions religieuses, organismes d’adoption, travailleurs sociaux, enfants adoptés et parents adoptifs. Elle livre une analyse fine et sensible de la parenté en monde juif, décrit les différences des contextes juridique et légal des deux pays. Cette comparaison permet de comprendre comment dans deux contextes extrêmement différents du point de vue des rapports entre le politique et le religieux, travaille la définition de l’appartenance : qu’est-ce qu’être français, qu’est-ce qu’être israélien, qu’est-ce qu’être juif dans les deux configurations ?

Introduction : Entre parenté et judaïsme - L’adoption un objet partagé
Chapitre I. Filiation dans les textes et positions halakhiques contemporaines
L’impératif de la procréation et les récits de filiation dans les textes de la tradition juive, dans les mythes et les contes populaires
Faire famille : transmission, continuité et ruptures
Chapitre II. L’enquête : Entre la France et Israël
L’adoption, un éléphant dans le salon ?
Les terrains de la recherche
Les acteurs et les procédures de l’adoption en France et à l’international
L’adoption en Israël – Les enjeux politico-religieux
La situation israélienne
Chapitre III. Les étapes d’un « parcours du combattant »
Du désir de procréation à la décision d’adopter
Obtenir l’agrément
Adopter en France : ethnicité, reconnaissance et « look différentiel »
L’adoption internationale
Chapitre IV – La rencontre
L’accélération du temps – l’accélération du récit
L’enfant imaginé, l’enfant photographié, l’enfant rencontré, l’enfant adopté
L’origine de l’enfant, ce que l’on sait de lui, ce que l’on ne veut pas savoir, ce que l’on raconte
La rencontre : un destin ?
Le temps du retour
Devenir parents
Chapitre V. Nommer, inscrire, convertir
Nommer c’est inscrire
La judéité des enfants adoptés : une identité de fait
Chapitre VI - Entre hérédité et identification – Le récit des « origines »
Des représentations paradoxales de la filiation : liens du sang / liens du cœur
Le poids de l’hérédité
L’arbre généalogique : une mise en image de la famille dans le temps
La construction des identités individuelles et familiales
Trois récits singuliers : la parole des adoptés et la recherche des origines
Camille : une mère qui se met à la place de ses mères
Sabrina : un entre-deux identitaire
Anna : la construction d’une nouvelle identité familiale
Une mise en perspective
Conclusion – Transmettre
Author(s): Kosmin, Barry A.
Date: 2016
Abstract: Launched by the American Jewish Joint Distribution Committee’s International Centre for Community Development (JDC-ICCD), and conducted by a research team at Trinity College (Hartford, Connecticut, USA) between June and August 2015, the Third Survey of European Jewish Leaders and Opinion Formers presents the results of an online survey administered to 314 respondents in 29 countries. The survey was conducted online in five languages: English, French, Spanish, German and Hungarian. The Survey of European Jewish Leaders and Opinion Formers is conducted every three or four years using the same format, in order to identify trends and their evolution. Findings of the 2015 edition were assessed and evaluated based on the results of previous surveys (2008 and 2011). The survey posed Jewish leaders and opinion formers a range of questions about major challenges and issues that
concern European Jewish communities in 2015, and about their expectations of how communities will evolve over the next 5-10 years. The 45 questions (see Appendix) dealt
with topics that relate to internal community structures and their functions, as well as the external environment affecting communities. The questionnaire also included six open-ended questions in a choice of five languages. These answers form the basis of the qualitative analysis of the report. The questions were organized under the following headings:• Vision & Change (6 questions)
• Decision-Making & Control (1 question)
• Lay Leadership (1 question)
• Professional Leadership (2 questions)
• Status Issues & Intermarriage (5 questions)
• Organizational Frameworks (2 questions)
• Community Causes (2 questions)
• Jewish Education (1 question)
• Funding (3 questions)
• Communal Tensions (3 questions)
• Anti-Semitism/Security (5 questions)
• Europe (1 question)
• Israel (1 question)
• Future (2 questions)
• Personal Profile (9 questions)
Editor(s): Webber, Jonathan
Date: 1994
Abstract: How do the Jews of post-Holocaust, post-communist Europe—east and west—regard themselves: as a religious minority, an ethnic group, or simply as ordinary members of the communities in which they live? How do they regard non-Jews and relate to the Jews of other European countries? Is Israel a factor in forging these relationships? In confronting these questions, the contributors to this book—all of them writers with significant international reputations—cover a wide range of topics from different perspectives.

Part 1 A Changing Europe
1 The Jews of Europe in the Age of a New Völkerwanderung MAX BELOFF
2 Changing Jewish Identities in the New Europe and the Consequences for Israel ELIEZER SCHWEID
Part 2 Demographic and Sociological Considerations
3 An Overview of the Demographic Trends of European Jewry SERGIO DELLAPERGOLA
4 Modern Jewish Identities JONATHAN WEBBER
5 Judaism in the New Europe: Discovery or Invention? NORMAN SOLOMON
Part 3 Hopes and Uncertainties in Religious Trends
6 The Jewish Jew and Western Culture: Fallible Predictions for the Turn of the Century NORMAN LAMM
7 From Integration to Survival to Continuity: The Third Great Era of Modern Jewry JONATHAN SACKS
8 The Role of the Rabbi in the New Europe JONATHAN MAGONET
Part 4 Jewish Communities in Former Communist Countries
9 Jewish Communities and Jewish Identities in the Former Soviet Union MIKHAIL A. CHLENOV
10 Constructing New Identities in the Former Soviet Union: The Challenge for Jews IGOR KRUPNIK
11 Changes in Jewish Identity in Modern Hungary ANDRAS KOVACS
12 Jewish Identities in Poland: New, Old, and imaginary KONSTANTY GEBERT
Part 5 Jewish Communities in Western Europe
13 Israélites and Juifs: New Jewish Identities in France DOMINIQUE SCHNAPPER
14 The Notion of a 'Jewish Community' in France: A Special Case of Jewish Identity SHMUEL TRIGANO
15 British Jewry: Religious Community or Ethnic Minority? GEOFFREY ALDERMAN
16 Religious Practice and Jewish Identity in a Sample of London Jews STEPHEN H. MILLER
17 Jewish Identity in the Germany of a New Europe JULIUS CARLEBACH
Part 6 Rethinking Interfaith Relations in a Post-Holocaust World
18 The Dangers of Antisemitism in the New Europe ROBERT S. WISTRICH
19 The Holocaust as a Factor in Contemporary Jewish Consciousness EVYATAR FRIESEL
20 The Impact of Auschwitz and Vatican II on Christian Perceptions of Jewish Identity ELISABETH MAXWELL
21 A New Catholic-Jewish Relationship for Europe PIER FRANCESCO FUMAGALLI
22 Possible Implications of the New Age Movement for the Jewish People MARGARET BREARLEY
Part 7 Jewish Europe as Seen from Without
23 The New Europe and the Zionist Dilemma DANIEL GUTWEIN
24 Jewish Renewal in the New Europe: An American Jewish Perspective DAVID SINGE
Date: 2010
Abstract: Het is bijna tien jaar geleden dat 'De Joden in Nederland anno 2000' het licht zag. Dat boek bevatte de resultaten van een omvangrijk onderzoek waarin zowel de demografische kenmerken van de groep als haar binding aan het Jodendom een plaats vonden. Dit boek is daarop een vervolg. De oorspronkelijke steekproef werd aangevuld met leden van de volgende generatie. De overdracht van Joodse binding van ouders op kinderen en de Joodse binding van jongeren vormen dan ook belangrijke onderwerpen van deze publicatie. Daarnaast komt het gebruik van een aantal Joodse voorzieningen aan de orde. Ten slotte werd het aantal Joden in Nederland aan een nieuwe schatting onderworpen.
De resultaten van het onderzoek zijn niet volstrekt eenduidig. Er lijkt sprake te zijn van continuïteit, in die zin dat verschillende vormen van binding aan het Jodendom zich aardig handhaven. Maar ook vertonen kinderen een duidelijk zwakkere binding aan het Jodendom dan hun ouders en is er een toenemend aantal gemengde huwelijken en relaties. Dit verschijnsel zal in de toekomst hoogstwaarschijnlijk weer een verdere afname van Joodse identificatie ten gevolge hebben.
Dit wil niet zeggen dat een revival van het Jodendom in Nederland bij voorbaat is uitgesloten. Daarbij zou het toenemend aantal immigranten uit Israël een rol kunnen spelen. Zij hebben er in elk geval reeds voor gezorgd dat het totaal aantal Joden in Nederland zich in stijgende lijn bevindt.

'De Joden in Nederland anno 2009: continuïteit en verandering' is niet slechts van wetenschappelijke betekenis, maar bevat ook veel informatie die van praktisch belang kan zijn voor de Joodse gemeenschap in Nederland en haar instellingen.
Author(s): Hofman, Nila Ginger
Date: 2006
Author(s): Graham, David
Date: 2014
Abstract: During the 1990s, Jewish communal leaders in Britain reached a consensus that Jewish education, in the broadest sense, was the principal means of strengthening Jewish identity and securing Jewish continuity. This belief motivated considerable investment in communal intervention programs such as Jewish schools, Israel experience trips, and youth movements. Twenty years on, it is pertinent to ask whether, and to what extent, this intervention has worked. The Institute for Jewish Policy Research’s (JPR) 2011 National Jewish Student Survey contains data on over 900 Jewish students in Britain and presents an opportunity to empirically assess the impact such intervention programs may have had on respondents’ Jewish identity by comparing those who have experienced them with those who have not. Regression analysis is used to test the theory based on a set of six dimensions of Jewish identity generated using principal component analysis. The results show that after controlling for the substantial effects of Jewish upbringing, intervention has collectively had a positive impact on all aspects of Jewish identity examined. The effects are greatest on behavioral and mental aspects of socio-religious identity; they are far weaker at strengthening student community engagement, ethnocentricity, and Jewish values. Further, the most important intervention programs were found to be yeshiva and a gap year in Israel. Both youth movement involvement and Jewish schooling had positive but rather limited effects on Jewish identity, and short-stay Israel tours had no positive measurable effects at all. 
Date: 2005
Abstract: הקהילה היהודית באיטליה קיימת ברציפות מאז ימי האימפריה הרומית, וראשיתה עוד בימי מלכות החשמונאים. אין זו קהילה אשכנזית ולא ספרדית, אלא קהילה בעלת מסורת מפוארת וייחודית משל עצמה. משך כמעט אלפיים שנה התקיימה באיטליה תרבות יהודית עשירה ורב-גונית, תוך אינטראקציה מורכבת ורבת-עניין עם הסביבה הלא-יהודית. מאז המאה ה-19 גברו בקרב יהודי איטליה תהליכי טמיעה, וכיום מהווה ההתבוללות אתגר מרכזי לעתיד החיים היהודיים באיטליה. כגודל אתגר זה, כן חשיבות המחקר להבנת שורשיו, לסימון מאפייניו ולהתווית דרכי התמודדות עִמו; אולם נדמה שכמעט אין מחקר בתחום חיוני זה, ועל כן מחקרו של ד"ר לאטס הוא בעל ערך מיוחד.

ד"ר לאטס מתאר את התהליכים הפוקדים את יהדות איטליה, ומדגיש את הֵעדרה של הכרה מפורשת בהתבוללות כבעיה מרכזית בעיני מנהיגי הקהילה ומוסדותיה. בין השאר, הוא מצביע על ההתעלמות מ"בני קבוצות השוליים שאינם מקיימים קשר כלשהו עם המוסדות היהודיים, ובייחוד עם אותם הצעירים שאינם לומדים במסגרות חינוך יהודיות", ומציע בין השאר לבצע "מיפוי מדויק של כלל האוכלוסייה היהודית החיה במדינה, לא רק של מי שרשום בקהילה, כדי לאתר את היחידים וגם את הקבוצות שהתרחקו מן המסגרות היהודיות. המיפוי ילַמד על האנשים שהזהות היהודית שלהם רופפת, אלה המועמדים להתבוללות, כגון מהגרים, יורדים מן הארץ, בני נישואי התערובת, יהודים שגרים באזורים מרוחקים, ועוד". החוקר מגיע למסקנות בדבר הצורך בשינויים בתכני החינוך היהודי, בפרט בגילאי התיכון, ובשינויים בתכנים המוקנים ללומדים בשלושת בתי המדרש להכשרת רבנים. כך למשל הוא מציע כי:
"רב של קהילה, ואפילו תלמיד חכם מן השורה, יידרש לעתים קרובות מאוד להתמודד עם שאלות של זהות יהודית יותר מאשר עם שאלות של איסור והיתר. בלי להפחית מחשיבותה של ההתיחסות ההלכתית להשלכות ההתבוללות, כגון נישואי התערובת, גיור ואפילו שאלות של קבורה בקבר ישראל, נראה כי אפשר להוסיף מקצועות לימוד, כגון פסיכולוגיה או סוציולוגיה, אשר יסייעו למועמד למשרת רבנות בקהילה להתייחס לשאלות ערכיות ולבעיות החברה".

נדמה שחידוש מתודי מעניין מצוי בהצעתו של ד"ר לאטס, להפיק תועלת מחקרית ומעשית מהשוואה בין דרכי הפעולה של שתי המסגרות הפועלות כיום לחיזוק הזהות היהודית בקרב בני הקהילה:
"התנועה היהודית היחידה באיטליה, שאינה שייכת לממסד הקהילתי ופועלת פעולה עצמאית על פי תפיסתה היא, היא החסידות של לובביץ'. גם החסידים, אשר השתקעו באיטליה במרוצת עשרות השנים האחרונות, מתמודדים עם ההתבוללות, אך שיטותיהם בוודאי שונות משיטותיו של הממסד המסורתי. דומה כי ההשוואה בין פעילות שני הגופים הללו, המערכת הממסדית וחסידות לובביץ', על יתרונותיה וחסרונותיה, עשויה להעשיר את ההתבוננות ולהאיר את היתרונות שבכל אחת מן השיטות".
ואכן, החוקר מפיק מהשוואה זו תובנות רבות עניין, הרלוונטיות הן עבור יהדות איטליה והן עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם, שבקִרבן פועלים חסידי חב"ד.

לבסוף, החוקר מעלה את ההצעה לעשות "שימוש בטכניקות מודרניות של שיווק. הכוונה היא לבדיקת ההרכב החברתי של כל קהילה, כדי להצביע על בעלי זיקה יהודית חזקה לעומת בעלי זיקה רופפת, וכדי לגלות את הצרכים הרוחניים, ואולי גם החומריים, של כל אחד מהם, ולחפש דרכים לעניין אותו ולחזק את זהותו היהודית... הפעולה צריכה להיות מכוונת לא רק לחיזוק ההיבט הדתי של היהדות, אלא בעיקר לחיזוק הקשר הלאומי והאתני של הפרט לעם היהודי".

מחקר זה מהווה איפה תרומה נכבדה למחשבה אודות המצוי והרצוי ביהדות איטליה של זמננו, והוא יכול לשמש בסיס לדיונים מעמיקים ופוריים אודות עתידה של קהילה יהודית עתיקה ומפוארת זו.
Author(s): Wagner, Leslie
Date: 2017
Abstract: It is unusual to find the words “revival” and “British Jewry” in the same sentence. Several decades ago, the title of this paper would have come as a surprise to the many critics of British Jewry. For example, in 1989, Professor Daniel Elazar observed that “the powers that be in British Jewry are content with the status quo and do not seek change.” Author Steven Brook (1990) scathingly remarked that the leadership of British Jewry “revels in its mediocrity, shallowness and philistinism.” And, in 1996, in the conclusion of his study, entitled Vanishing Diaspora: The Jews of Europe Since 1945, Professor Bernard Wasserstein stated that the Jews of Britain are “slowly but surely … fading away. Soon nothing will be left but a disembodied memory.”

The current claim that a revival of British Jewry has taken place is supported mainly by the excellent work of the Institute for Jewish Policy Research (JPR) in London. The JPR has carried out an important analysis of the UK national census data of 2011 and supplemented it with its own more recent community studies, in particular, its 2013 National Jewish Community Survey (NJCS) and its 2016 Jewish Schools report. To be sure, as with all sociological studies, particularly concerning Jews, there are less encouraging data that emphasize the challenges, failures and threats that confront the British Jewish community.

This essay, however, argues that the vibrancy of a community should not be judged by the threats that it faces. While threats and danger form an existential part of Jewish life, they do not necessarily determine the strength or weakness of a particular community. It is important that a community understands the nature of such threats and can organize to overcome them successfully. In doing so, the Jewish community in the U.K. provides evidence that it is vibrant and undergoing a revival. This study focuses on four aspects that show the revival of British Jewish life: demography; religious identity; educational and cultural activity; and confronting antisemitism.