Abstract: Jewish communities often do not endorse the idea of intermarriage, and Orthodox Judaism opposes the idea of marrying out. Intermarriage is often perceived as a threat that may jeopardise Jewish continuity as children of such a relationship may not identify as Jews. When a Jewish woman marries out, her children will in any case become Jewish by halakhah – the Jewish law – by which Judaism is inherited from mother to child – and thus usually faces less difficulties over acceptance in Jewish communities. Even though the Torah speaks of patrilineal descent, in post-biblical times, the policy was reversed in favour of the matrilineal principle, and children of Jewish men and non-Jewish women must therefore go through the conversion process if they wish to join a Jewish congregation according to most Jewish denominational requirements. The aim of this article is to analyse what happens when Jewish men, who belong to Finland’s Orthodox communities, marry out. Do they ensure Jewish continuity, and raise their children Jewish, and how do they act as Yidishe tates – Jewish fathers? If yes, how do they do so, and what problems do they face? These questions are answered through an analysis of thirteen semi-structured in-depth interviews conducted with male members of the Jewish Community of Helsinki and Turku in 2019–20.
Topics: Antisemitism, Fundraising and Philanthropy, Israel Attachment, Jewish Continuity, Religious Denominations, Security, Surveys, Jewish Leadership, Jewish Organisations, Main Topic: Identity and Community, Jewish Identity
Abstract: The Fourth Survey of European Jewish Community Leaders and Professionals, 2018 presents the results of an online survey offered in 10 languages and administered to 893 respondents in 29 countries. Conducted every three years using the same format, the survey seeks to identify trends and their evolution in time.
The survey asked Jewish lay leaders and community professionals questions regarding future community priorities, identifying the main threats to Jewish life, views on the safety and security situation in their cities, including emergency preparedness, and opinions on an array of internal community issues. Examples include conversions, membership criteria policies on intermarriage, and their vision of Europe and Israel.
The respondents were comprised of presidents and chairpersons of nationwide “umbrella organizations” or Federations; presidents and executive directors of private Jewish foundations, charities, and other privately funded initiatives; presidents and main representatives of Jewish communities that are organized at a city level; executive directors and programme coordinators, as well as current and former board members of Jewish organizations; among others.
The JDC International Centre for Community Development established the survey as a means to identify the priorities, sensibilities and concerns of Europe’s top Jewish leaders and professionals working in Jewish institutions, taking into account the changes that European Jewry has gone through since 1989, and the current political challenges and uncertainties in the continent. In a landscape with few mechanisms that can truly gauge these phenomena, the European Jewish Community Leaders Survey is an essential tool for analysis and applied research in the field of community development.
The Survey team was directed by Dr. Barry Kosmin (Trinity College), who has conducted several large national social surveys and opinion polls in Europe, Africa and the U.S., including the CJF 1990 US National Jewish Population Survey.
Abstract: À partir des processus d’adoption par des parents juifs, Sophie Nizard révèle comment se disent l’histoire, la mémoire, la transmission, le rapport entre l’identité religieuse et familiale d’une part et le biologique ou l’hérédité d’autre part.
L’adoption est au croisement des problématiques de la transmission familiale, de la mémoire, et de la religion. Que devient dans ce contexte la transmission matrilinéaire de la judéité ? Par quelles voies les parents adoptants introduisent des enfants non biologiques dans les canaux de la filiation et de la transmission mémorielle ou religieuse du judaïsme ? À partir de cas d’adoption dans des familles juives pratiquantes et non pratiquantes, en France et en Israël, l’auteur met en évidence les enjeux et les complexités autour de ce qu’est être ou devenir juif aujourd’hui, , rend compte du parcours de l’adoption et des questions qu’elle soulève aux divers acteurs : institutions religieuses, organismes d’adoption, travailleurs sociaux, enfants adoptés et parents adoptifs. Elle livre une analyse fine et sensible de la parenté en monde juif, décrit les différences des contextes juridique et légal des deux pays. Cette comparaison permet de comprendre comment dans deux contextes extrêmement différents du point de vue des rapports entre le politique et le religieux, travaille la définition de l’appartenance : qu’est-ce qu’être français, qu’est-ce qu’être israélien, qu’est-ce qu’être juif dans les deux configurations ?
SOMMAIRE
Introduction : Entre parenté et judaïsme - L’adoption un objet partagé
Chapitre I. Filiation dans les textes et positions halakhiques contemporaines
L’impératif de la procréation et les récits de filiation dans les textes de la tradition juive, dans les mythes et les contes populaires
Faire famille : transmission, continuité et ruptures
Chapitre II. L’enquête : Entre la France et Israël
L’adoption, un éléphant dans le salon ?
Les terrains de la recherche
Les acteurs et les procédures de l’adoption en France et à l’international
L’adoption en Israël – Les enjeux politico-religieux
La situation israélienne
Chapitre III. Les étapes d’un « parcours du combattant »
Du désir de procréation à la décision d’adopter
Obtenir l’agrément
Adopter en France : ethnicité, reconnaissance et « look différentiel »
L’adoption internationale
Chapitre IV – La rencontre
L’accélération du temps – l’accélération du récit
L’enfant imaginé, l’enfant photographié, l’enfant rencontré, l’enfant adopté
L’origine de l’enfant, ce que l’on sait de lui, ce que l’on ne veut pas savoir, ce que l’on raconte
La rencontre : un destin ?
Le temps du retour
Devenir parents
Chapitre V. Nommer, inscrire, convertir
Nommer c’est inscrire
La judéité des enfants adoptés : une identité de fait
Convertir
Chapitre VI - Entre hérédité et identification – Le récit des « origines »
Des représentations paradoxales de la filiation : liens du sang / liens du cœur
Le poids de l’hérédité
L’arbre généalogique : une mise en image de la famille dans le temps
La construction des identités individuelles et familiales
Trois récits singuliers : la parole des adoptés et la recherche des origines
Camille : une mère qui se met à la place de ses mères
Sabrina : un entre-deux identitaire
Anna : la construction d’une nouvelle identité familiale
Une mise en perspective
Conclusion – Transmettre
Bibliographie
Abstract: À l’époque contemporaine, il est des réalités socioculturelles et historiques dans lesquelles la transmission, base de la reproduction et continuité des rites familiaux, ne va pas de soi et nécessite de reconsidérer à la fois la famille et le mode de transmission.
En ex-Allemagne de l’Est, une forte population juive russophone a émigré de l’ancienne Union soviétique depuis 1989. Le régime communiste, long de plus de 60 ans, a engendré une rupture profonde dans le mécanisme de transmission du judaïsme et de la judéité. Aujourd’hui en situation de réapprentissage, les pratiques des rites se font de manière différenciée selon les groupes d’âge, dans le but de revendiquer une judéité spécifique. En conséquence, les rites réapparaissent mais se transmettent dans un mode tout d’abord horizontal, impliquant frères-sœurs et cousins, puis vertical mais ascendant, des enfants aux parents.
Topics: Antisemitism, Fundraising and Philanthropy, Israel Attachment, Jewish Continuity, Religious Denominations, Security, Surveys, Jewish Leadership, Jewish Organisations, Main Topic: Identity and Community, Jewish Identity
Abstract: Launched by the American Jewish Joint Distribution Committee’s International Centre for Community Development (JDC-ICCD), and conducted by a research team at Trinity College (Hartford, Connecticut, USA) between June and August 2015, the Third Survey of European Jewish Leaders and Opinion Formers presents the results of an online survey administered to 314 respondents in 29 countries. The survey was conducted online in five languages: English, French, Spanish, German and Hungarian. The Survey of European Jewish Leaders and Opinion Formers is conducted every three or four years using the same format, in order to identify trends and their evolution. Findings of the 2015 edition were assessed and evaluated based on the results of previous surveys (2008 and 2011). The survey posed Jewish leaders and opinion formers a range of questions about major challenges and issues that
concern European Jewish communities in 2015, and about their expectations of how communities will evolve over the next 5-10 years. The 45 questions (see Appendix) dealt
with topics that relate to internal community structures and their functions, as well as the external environment affecting communities. The questionnaire also included six open-ended questions in a choice of five languages. These answers form the basis of the qualitative analysis of the report. The questions were organized under the following headings:• Vision & Change (6 questions)
• Decision-Making & Control (1 question)
• Lay Leadership (1 question)
• Professional Leadership (2 questions)
• Status Issues & Intermarriage (5 questions)
• Organizational Frameworks (2 questions)
• Community Causes (2 questions)
• Jewish Education (1 question)
• Funding (3 questions)
• Communal Tensions (3 questions)
• Anti-Semitism/Security (5 questions)
• Europe (1 question)
• Israel (1 question)
• Future (2 questions)
• Personal Profile (9 questions)
Abstract: Que transmet-on lorsque l'on est juif, que l'on ne pratique pas, que l'on partage sa vie et que l'on élève des enfants avec un conjoint non juif ? Comment ce dernier perçoit-il et vit-il le judaïsme de l'autre ? Circoncire ou ne pas circoncire ? Quelle cuisine prépare-t-on ? Autant de questions auxquelles le présent ouvrage, dans un langage simple et synthétique, s'attache à apporter des pistes de réponses. Les résultats de l'enquête sociologique menée par l'auteur montrent que les deux conjoints, juif et non juif, homme ou femme, souhaitent transmettre un judaïsme qui ne soit pas seulement une religion. Ce faisant, ces personnes mettent en oeuvre des « opérations de bricolage » individuelles, en réinventant des espaces, symboliques ou réels, pour donner corps à leur identité et à leur mémoire : elles transmettent ainsi un judaïsme qu'elles pourront qualifier de « culturel ». Souvent, ce désir de revendiquer une identité juive est intimement lié à la Shoah. Cet ouvrage, très accessible, ouvrira le lecteur à l'évolution du judaïsme et, au-delà, aux débats contemporains sur la transmission, la mémoire et la notion d'identité.
Topics: Antisemitism, Fundraising and Philanthropy, Israel Attachment, Jewish Continuity, Religious Denominations, Security, Surveys, Jewish Leadership, Jewish Organisations, Main Topic: Identity and Community, Jewish Identity
Topics: Antisemitism, Citizenship, National Identity, Jewish - Muslim Relations, Antisemitism: Muslim, Anti-Zionism, Immigration, Emigration, Aliyah, Jewish Continuity, Main Topic: Other
Abstract: Du phénomène antisémite qui a marqué le début des années 2000, on ne retient généralement que des explications idéologiques ou psychologiques, sans voir qu'il trouve son origine dans l'évolution même de la société française bien plus que dans le conflit du Moyen-Orient. Le modèle d'identité juive hérité de l'après-guerre, conjuguant
appartenance et citoyenneté, est devenu impossible. Telle est la thèse défendue par ce livre. Le déclin de la nation, le choc démographique découlant de l'immigration, la dérive des institutions juives représentatives, pour une partie d'entre elles instrumentalisées par la politique depuis l'ère mitterrandienne, tout concourt à le rendre caduc. Pour les Juifs de France, comme pour une forme de notre démocratie - celle de la laïcité ouverte -, une
époque se referme qui laisse place au trouble et au désarroi. Y a-t-il encore un avenir pour les Juifs en France ? A travers l'analyse des scénarios possibles, dans une confrontation
inquiète et lucide avec la réalité, Shmuel Trigano interroge le devenir des Juifs, et celui de notre société tout entière, à laquelle il tend un miroir inattendu.
Abstract: This article is based on two recent studies of Jews in the Netherlands: a randomised survey of 1,036 people and a qualitative study of 30 non-religious, postwar-born Jews. Those with two Jewish parents and a Jewish upbringing were the most likely to exhibit a strong bond with Judaism, especially if they had a Jewish partner. The varied ties that secular, postwar-born Jews felt to Judaism have been deeply influenced by individualism and fragmentation in life. Judaism has become less self-evident for them compared to their parents and grandparents, and has increasingly become a matter of choice, comparable with developments in other ethnic and religious groups. At the same time their bond includes elements that are less uncommitted. Their various ties have different potentials for continuity. Attachments most resembling traditional forms, expressed in observance of Jewish holidays and anchored to social units wider than the family, have the greatest likelihood of continuity. More individualistic forms of Jewish ties, often restricted to personal sentiments and family idiosyncrasies, are the least likely to survive. Rising anti-Semitism and endangerment of Israel may strengthen existing ties.
Topics: Sociology, Jewish Community, Jewish Organisations, Jewish Renewal, Jewish Continuity, Security, Insecurity, Antisemitism, Antisemitism: New Antisemitism, Jewish Identity, Main Topic: Identity and Community
Abstract: During the 1990s, Jewish communal leaders in Britain reached a consensus that Jewish education, in the broadest sense, was the principal means of strengthening Jewish identity and securing Jewish continuity. This belief motivated considerable investment in communal intervention programs such as Jewish schools, Israel experience trips, and youth movements. Twenty years on, it is pertinent to ask whether, and to what extent, this intervention has worked. The Institute for Jewish Policy Research’s (JPR) 2011 National Jewish Student Survey contains data on over 900 Jewish students in Britain and presents an opportunity to empirically assess the impact such intervention programs may have had on respondents’ Jewish identity by comparing those who have experienced them with those who have not. Regression analysis is used to test the theory based on a set of six dimensions of Jewish identity generated using principal component analysis. The results show that after controlling for the substantial effects of Jewish upbringing, intervention has collectively had a positive impact on all aspects of Jewish identity examined. The effects are greatest on behavioral and mental aspects of socio-religious identity; they are far weaker at strengthening student community engagement, ethnocentricity, and Jewish values. Further, the most important intervention programs were found to be yeshiva and a gap year in Israel. Both youth movement involvement and Jewish schooling had positive but rather limited effects on Jewish identity, and short-stay Israel tours had no positive measurable effects at all.
Abstract: הקהילה היהודית באיטליה קיימת ברציפות מאז ימי האימפריה הרומית, וראשיתה עוד בימי מלכות החשמונאים. אין זו קהילה אשכנזית ולא ספרדית, אלא קהילה בעלת מסורת מפוארת וייחודית משל עצמה. משך כמעט אלפיים שנה התקיימה באיטליה תרבות יהודית עשירה ורב-גונית, תוך אינטראקציה מורכבת ורבת-עניין עם הסביבה הלא-יהודית. מאז המאה ה-19 גברו בקרב יהודי איטליה תהליכי טמיעה, וכיום מהווה ההתבוללות אתגר מרכזי לעתיד החיים היהודיים באיטליה. כגודל אתגר זה, כן חשיבות המחקר להבנת שורשיו, לסימון מאפייניו ולהתווית דרכי התמודדות עִמו; אולם נדמה שכמעט אין מחקר בתחום חיוני זה, ועל כן מחקרו של ד"ר לאטס הוא בעל ערך מיוחד.
ד"ר לאטס מתאר את התהליכים הפוקדים את יהדות איטליה, ומדגיש את הֵעדרה של הכרה מפורשת בהתבוללות כבעיה מרכזית בעיני מנהיגי הקהילה ומוסדותיה. בין השאר, הוא מצביע על ההתעלמות מ"בני קבוצות השוליים שאינם מקיימים קשר כלשהו עם המוסדות היהודיים, ובייחוד עם אותם הצעירים שאינם לומדים במסגרות חינוך יהודיות", ומציע בין השאר לבצע "מיפוי מדויק של כלל האוכלוסייה היהודית החיה במדינה, לא רק של מי שרשום בקהילה, כדי לאתר את היחידים וגם את הקבוצות שהתרחקו מן המסגרות היהודיות. המיפוי ילַמד על האנשים שהזהות היהודית שלהם רופפת, אלה המועמדים להתבוללות, כגון מהגרים, יורדים מן הארץ, בני נישואי התערובת, יהודים שגרים באזורים מרוחקים, ועוד". החוקר מגיע למסקנות בדבר הצורך בשינויים בתכני החינוך היהודי, בפרט בגילאי התיכון, ובשינויים בתכנים המוקנים ללומדים בשלושת בתי המדרש להכשרת רבנים. כך למשל הוא מציע כי:
"רב של קהילה, ואפילו תלמיד חכם מן השורה, יידרש לעתים קרובות מאוד להתמודד עם שאלות של זהות יהודית יותר מאשר עם שאלות של איסור והיתר. בלי להפחית מחשיבותה של ההתיחסות ההלכתית להשלכות ההתבוללות, כגון נישואי התערובת, גיור ואפילו שאלות של קבורה בקבר ישראל, נראה כי אפשר להוסיף מקצועות לימוד, כגון פסיכולוגיה או סוציולוגיה, אשר יסייעו למועמד למשרת רבנות בקהילה להתייחס לשאלות ערכיות ולבעיות החברה".
נדמה שחידוש מתודי מעניין מצוי בהצעתו של ד"ר לאטס, להפיק תועלת מחקרית ומעשית מהשוואה בין דרכי הפעולה של שתי המסגרות הפועלות כיום לחיזוק הזהות היהודית בקרב בני הקהילה:
"התנועה היהודית היחידה באיטליה, שאינה שייכת לממסד הקהילתי ופועלת פעולה עצמאית על פי תפיסתה היא, היא החסידות של לובביץ'. גם החסידים, אשר השתקעו באיטליה במרוצת עשרות השנים האחרונות, מתמודדים עם ההתבוללות, אך שיטותיהם בוודאי שונות משיטותיו של הממסד המסורתי. דומה כי ההשוואה בין פעילות שני הגופים הללו, המערכת הממסדית וחסידות לובביץ', על יתרונותיה וחסרונותיה, עשויה להעשיר את ההתבוננות ולהאיר את היתרונות שבכל אחת מן השיטות".
ואכן, החוקר מפיק מהשוואה זו תובנות רבות עניין, הרלוונטיות הן עבור יהדות איטליה והן עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם, שבקִרבן פועלים חסידי חב"ד.
לבסוף, החוקר מעלה את ההצעה לעשות "שימוש בטכניקות מודרניות של שיווק. הכוונה היא לבדיקת ההרכב החברתי של כל קהילה, כדי להצביע על בעלי זיקה יהודית חזקה לעומת בעלי זיקה רופפת, וכדי לגלות את הצרכים הרוחניים, ואולי גם החומריים, של כל אחד מהם, ולחפש דרכים לעניין אותו ולחזק את זהותו היהודית... הפעולה צריכה להיות מכוונת לא רק לחיזוק ההיבט הדתי של היהדות, אלא בעיקר לחיזוק הקשר הלאומי והאתני של הפרט לעם היהודי".
מחקר זה מהווה איפה תרומה נכבדה למחשבה אודות המצוי והרצוי ביהדות איטליה של זמננו, והוא יכול לשמש בסיס לדיונים מעמיקים ופוריים אודות עתידה של קהילה יהודית עתיקה ומפוארת זו.
Abstract: It is unusual to find the words “revival” and “British Jewry” in the same sentence. Several decades ago, the title of this paper would have come as a surprise to the many critics of British Jewry. For example, in 1989, Professor Daniel Elazar observed that “the powers that be in British Jewry are content with the status quo and do not seek change.” Author Steven Brook (1990) scathingly remarked that the leadership of British Jewry “revels in its mediocrity, shallowness and philistinism.” And, in 1996, in the conclusion of his study, entitled Vanishing Diaspora: The Jews of Europe Since 1945, Professor Bernard Wasserstein stated that the Jews of Britain are “slowly but surely … fading away. Soon nothing will be left but a disembodied memory.”
The current claim that a revival of British Jewry has taken place is supported mainly by the excellent work of the Institute for Jewish Policy Research (JPR) in London. The JPR has carried out an important analysis of the UK national census data of 2011 and supplemented it with its own more recent community studies, in particular, its 2013 National Jewish Community Survey (NJCS) and its 2016 Jewish Schools report. To be sure, as with all sociological studies, particularly concerning Jews, there are less encouraging data that emphasize the challenges, failures and threats that confront the British Jewish community.
This essay, however, argues that the vibrancy of a community should not be judged by the threats that it faces. While threats and danger form an existential part of Jewish life, they do not necessarily determine the strength or weakness of a particular community. It is important that a community understands the nature of such threats and can organize to overcome them successfully. In doing so, the Jewish community in the U.K. provides evidence that it is vibrant and undergoing a revival. This study focuses on four aspects that show the revival of British Jewish life: demography; religious identity; educational and cultural activity; and confronting antisemitism.
