Search results

Your search found 19 items
Sort: Relevance | Topics | Title | Author | Publication Year
Home  / Search Results
Date: 2003
Author(s): Kahan, Semy
Date: 2007
Abstract: The second half of the 20th century has been a period of increasing assimilation for the Jews at the same time as they have gained the acceptance of their environment in nearly all countries. One of the most striking expressions of this has been a rapidly rising tendency toward mixed marriages. This tendency has created a serious concern about the future of the Jewish people and a growing debate both regarding the following questions: Is it worth to reach out to the mixed-marriage families in order to try and prevent them from growing further apart from Judaism? Would it be preferable to concentrate on people who have not yet taken the step over the mixed marriage-line and try to prevent this phenomenon, or is it best to work simultaneously in both directions? Another debated question is how to effectively use the teaching of Judaism to the young generation as a prophylactic for assimilation. The growing assimilation has lead to greater investment in this area with an increasing amount of Jewish schools and other forms of Jewish instruction, and researchers have estimated the efficiency of Jewish education.

The Finnish Jews are also touched by the tendencies and problems mentioned above. As to mixed marriages, their frequency is among the highest in the world, but despite this, a very high percentage of the children in the Jewish community in Helsinki receive Jewish instruction within the framework of a primary and a secondary school of 9 classes and a preschool starting from 4 years of age. The community gives a very high priority to the school and invests important economical and human resources for this purpose. The school has about 100 pupils. Their profile has in the last years become significantly more heterogenic as several families have joined the community, especially from Israel, but also from Russia and a few other countries. This has lead to changes in the study program of the school and a more systematic evaluation of the program. The governors of the school have expressed their interest for conducting a study, which among other things would give a better understanding about the Jewish identity of the students, compared with the background of their homes’ Jewishness, as well as other questions connected to the Jewish objectives of the school.

This research intends to give an idea about The students and their parents regarding the following aspects: Jewish identity and way of life; Attitudes towards and expectations of the Jewish education in the school; Relations to the non-Jewish surroundings (friends, Jewish self-esteem, the attitudes of the surrounding world); Contacts with the non-Jewish parent’s family; Attitude towards Israel; Influence of the home in parallel with the school education; Motivation of parents in choosing the Jewish school for the children; Attitude of parents towards their children’s friends; Motivation of parents to participate in a study program of Jewish topics; Comparison of the data between Finnish-Jewish families and families which have immigrated into Finland. The population of the study will include pupils of the 5th, 6th, 8th and 9th classes and their parents, as well as the pupils of 12th class and their parents. .
Date: 2007
Abstract: Drs. Khanin and Chernin address basic questions regarding Jewish life in the FSU states at present and in the future. A major issue they focused on was this: under current socio-economic and political circumstances in Eastern Europe, many intermarried Jews together with their non-Jewish partners choose to maintain ties with Jewish communities and to take advantage of their educational, information, cultural and welfare services. Consequently, most local Jewish leaders regard this group as a target population for their communal activity. Accordingly, such activity is directed in fact at all those to whom the Israeli Law of Return applies, and sometimes even to those are not included in this category (4th generation members married to non-Jewish spouses, for example).

Some of the questions raised by the center’s researchers were:
1. How significant is the size of this group?
2. Can it be regarded as a human reservoir for Jewish activity?
3. Does this activity contribute to the formation of Jewish or semi-Jewish identity among offspring of mixed-married couples and among the non-Jewish members of their families, and to the evolution of behavioral models that can be interpreted as “post assimilatory” behavior?
In order to address these questions, a vast and diverse body of data was amassed. The authors did not relay only upon existing data but set out on an empirical exploration. They have conducted interviews in Moscow, St. Petersburg, Yekaterinburg, Samara, Sertov, Novosibirsk, Irkutsk, Khabarovsk, Birobidjan, Tomsk, Petrozavodsk, Chelyabinsk, Nizhni Novgorod, Kazan, Vladimir, Riazen, Tula, Rostov, Piatigorsk, Nalchik, Kiev, Daniepropetrovsk, Odessa, Zaporozhieh, and a number of towns in Belarus and Latvia.

The compelling findings of the research indicate an interesting variety of sub-populations in the vast group called “FSU Jewry”. Specific planning based on the distinctive characteristics and the features of each group can serve as the basis for well-tuned action plans aimed at the strengthening of the Jewish future of each specific sector.

ד"ר חנין וד"ר צ'רנין מעלים במחקרם שאלות יסוד אודות הקיום היהודי בארצות חבר העמים לשעבר, כיום ובעתיד. נושא מרכזי שבו התמקדו היה זה: בתנאים החברתיים-כלכליים והפוליטיים הקיימים במזרח אירופה בימינו, מעדיפים רבים מבני נישואי תערובת, הן בן הזוג היהודי הן בן הזוג הלא-יהודי, ועמם בני המשפחה המעורבים, להיות קשורים לקהילות יהודיות ולהסתייע בשירותיהן בתחומי החינוך, המידע, התרבות והרווחה. עקב כך, רוב המנהיגים היהודיים המקומיים רואים בקבוצה זו "קבוצות יעד" לפעילות הקהילתית. בהתאם לכך, פעילות זו מופנית בפועל לכל זכאי חוק השבות הישראלי, ולעתים אף לאוכלוסיה החורגת מגבולות המוגדר בחוק זה (כגון בני הדור הרביעי לנישואי תערובת).

במחקרם, שאלו החוקרים את השאלות הבאות:
א. עד כמה משמעותי הוא היקפה של קבוצה זו?
ב. האמנם ניתן לראות בה עתודה לפעילות יהודית?
ג. האם פעילות זו תורמת לעיצוב זהות יהודית או כעין-יהודית אצל צאצאי נישואי תערובת ובני משפחה לא-יהודיים של בתי אב מעורבים, ולבניית דגמי התנהגות חברתית שניתן לפרשם כ"בתר-התבוללות"?
כדי להשיב על שאלות אלו, נאספו נתונים מרובים ומגוונים. החוקרים לא הסתפקו בנתונים קיימים, אלא יצאו לשטח כדי לבדוק את הנתונים באופן ישיר. הם ערכו ראיונות במקומות אלו: מוסקבה, סנט פטרבורג, יקטרינבורג, סמרה, סרטוב, נובוסיבירסק, אירקוטסק, חברובסק, בירוביג'אן, טומסק, פטרוזבודסק, צ'ליאבינסק, ניז'ני נובגורוד, קאזן, ולדימיר, ריאזן, טולא, רוסטוב, פיאטיגורסק, נלצ'יק, קייב, דנייפרופטרובסק, אודסה, זאפורוז'יה, וכן כמה ערים בביילורוסיה ובלטביה.

ממצאי המחקר מצביעים על מגוון מעניין של אוכלוסיות-מִשנה בתוך הקבוצה הגדולה המכונה 'יהדות חבר העמים'. תכנון ממוקד, המתבסס על מאפיינים ייחודיים של כל קבוצה, עשוי להוות בסיס לתכניות פעולה ממוקדות, שתכליתן חיזוק עתידו היהודי של כל מגזר ספציפי.
Author(s): Meir, Ephraim
Date: 2005
Abstract: History - Das Freie Jüdische Lehrhaus in Frankfurt was an institution created by the well-known German-Jewish philosopher Franz Rosenzweig (1929-1886) in order to bring cultivated, but assimilated German Jews from the periphery of Jewish life to the center of it, without losing contact with general culture. In the Lehrhaus, the dialogical method was used, not in order to form Jewish professionals, but in order to bring Jews in contact with their own sources and to build and enrich Jewish persons.

The concept of Rosenzweig's Lehrhaus in Frankfurt constitutes a model of learning that could inspire us to counter assimilation in Germany today. Many Jews in Germany are alienated from the Jewish sources, Bible, Talmud, Midrash, Kabbalah or Jewish philosophy. They are not frequenting synagogues. They prefer the general calendar and do not follow the cycle of Sabbaths, Jewish holidays and fast days. They do not observe the laws of kashrut and the atmosphere in their homes is not particularly Jewish. Given this situation, it is only a matter of time before they completely disappear in general society, unless something is done.

Project - The project aims at avoiding assimilation and bringing Jews in contact with their Jewish culture by the creation of a center of Jewish learning that is not a yeshiva, where a specific conduct is required, nor an academic institution that approaches Jewish matters in a purely scientific way. The new Lehrhaus does not oppose scientific learning nor does it require a particular way of living. It only requires a minimal will to Judaism. The broad spectrum of Jews will be welcome in the Lehrhaus: secular Jews, religious ones, liberal and orthodox, Jews from Germany and new immigrants from ex-USSR, men and women. All persons with lively interest in Judaism could be candidates for learning in the Lehrhaus. The program of the Lehrhaus will be oriented towards the participants with their specific human and Jewish interests. The staff of the Lehrhaus will be recruited from amongst the Jews in Germany. They do not have to be professionals, but to be ready to teach Jewish matters and to bring with them an enthusiasm that is able to urge the participants to be linked to the hidden spark in their souls.

Snowball effect - Once the project proves to be successful in Kassel, other Lehrhäuser could be opened, say, in Frankfurt or Berlin,. This could eventually lead to a new German Jewish Renaissance, in the spirit envisaged by Rosenzweig himself in the 1920’s.
Date: 2005
Abstract: הקהילה היהודית באיטליה קיימת ברציפות מאז ימי האימפריה הרומית, וראשיתה עוד בימי מלכות החשמונאים. אין זו קהילה אשכנזית ולא ספרדית, אלא קהילה בעלת מסורת מפוארת וייחודית משל עצמה. משך כמעט אלפיים שנה התקיימה באיטליה תרבות יהודית עשירה ורב-גונית, תוך אינטראקציה מורכבת ורבת-עניין עם הסביבה הלא-יהודית. מאז המאה ה-19 גברו בקרב יהודי איטליה תהליכי טמיעה, וכיום מהווה ההתבוללות אתגר מרכזי לעתיד החיים היהודיים באיטליה. כגודל אתגר זה, כן חשיבות המחקר להבנת שורשיו, לסימון מאפייניו ולהתווית דרכי התמודדות עִמו; אולם נדמה שכמעט אין מחקר בתחום חיוני זה, ועל כן מחקרו של ד"ר לאטס הוא בעל ערך מיוחד.

ד"ר לאטס מתאר את התהליכים הפוקדים את יהדות איטליה, ומדגיש את הֵעדרה של הכרה מפורשת בהתבוללות כבעיה מרכזית בעיני מנהיגי הקהילה ומוסדותיה. בין השאר, הוא מצביע על ההתעלמות מ"בני קבוצות השוליים שאינם מקיימים קשר כלשהו עם המוסדות היהודיים, ובייחוד עם אותם הצעירים שאינם לומדים במסגרות חינוך יהודיות", ומציע בין השאר לבצע "מיפוי מדויק של כלל האוכלוסייה היהודית החיה במדינה, לא רק של מי שרשום בקהילה, כדי לאתר את היחידים וגם את הקבוצות שהתרחקו מן המסגרות היהודיות. המיפוי ילַמד על האנשים שהזהות היהודית שלהם רופפת, אלה המועמדים להתבוללות, כגון מהגרים, יורדים מן הארץ, בני נישואי התערובת, יהודים שגרים באזורים מרוחקים, ועוד". החוקר מגיע למסקנות בדבר הצורך בשינויים בתכני החינוך היהודי, בפרט בגילאי התיכון, ובשינויים בתכנים המוקנים ללומדים בשלושת בתי המדרש להכשרת רבנים. כך למשל הוא מציע כי:
"רב של קהילה, ואפילו תלמיד חכם מן השורה, יידרש לעתים קרובות מאוד להתמודד עם שאלות של זהות יהודית יותר מאשר עם שאלות של איסור והיתר. בלי להפחית מחשיבותה של ההתיחסות ההלכתית להשלכות ההתבוללות, כגון נישואי התערובת, גיור ואפילו שאלות של קבורה בקבר ישראל, נראה כי אפשר להוסיף מקצועות לימוד, כגון פסיכולוגיה או סוציולוגיה, אשר יסייעו למועמד למשרת רבנות בקהילה להתייחס לשאלות ערכיות ולבעיות החברה".

נדמה שחידוש מתודי מעניין מצוי בהצעתו של ד"ר לאטס, להפיק תועלת מחקרית ומעשית מהשוואה בין דרכי הפעולה של שתי המסגרות הפועלות כיום לחיזוק הזהות היהודית בקרב בני הקהילה:
"התנועה היהודית היחידה באיטליה, שאינה שייכת לממסד הקהילתי ופועלת פעולה עצמאית על פי תפיסתה היא, היא החסידות של לובביץ'. גם החסידים, אשר השתקעו באיטליה במרוצת עשרות השנים האחרונות, מתמודדים עם ההתבוללות, אך שיטותיהם בוודאי שונות משיטותיו של הממסד המסורתי. דומה כי ההשוואה בין פעילות שני הגופים הללו, המערכת הממסדית וחסידות לובביץ', על יתרונותיה וחסרונותיה, עשויה להעשיר את ההתבוננות ולהאיר את היתרונות שבכל אחת מן השיטות".
ואכן, החוקר מפיק מהשוואה זו תובנות רבות עניין, הרלוונטיות הן עבור יהדות איטליה והן עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם, שבקִרבן פועלים חסידי חב"ד.

לבסוף, החוקר מעלה את ההצעה לעשות "שימוש בטכניקות מודרניות של שיווק. הכוונה היא לבדיקת ההרכב החברתי של כל קהילה, כדי להצביע על בעלי זיקה יהודית חזקה לעומת בעלי זיקה רופפת, וכדי לגלות את הצרכים הרוחניים, ואולי גם החומריים, של כל אחד מהם, ולחפש דרכים לעניין אותו ולחזק את זהותו היהודית... הפעולה צריכה להיות מכוונת לא רק לחיזוק ההיבט הדתי של היהדות, אלא בעיקר לחיזוק הקשר הלאומי והאתני של הפרט לעם היהודי".

מחקר זה מהווה איפה תרומה נכבדה למחשבה אודות המצוי והרצוי ביהדות איטליה של זמננו, והוא יכול לשמש בסיס לדיונים מעמיקים ופוריים אודות עתידה של קהילה יהודית עתיקה ומפוארת זו.