Search results

Your search found 34 items
You ran an advanced options search
Sort: Relevance | Topics | Title | Author | Publication Year
Home  /  Search Results
Date: 2016
Abstract: Focusing on three contemporary grassroots initiatives of preserving Jewish heritage and commemorating Jews in Belarus, namely, the Jewish Museum in Minsk, Ada Raǐchonak’s private museum of regional heritage in Hermanovichi, and the initiative of erecting the monument of Eliezer Ben-Yehuda in Hlybokae, the present article discusses how local efforts to commemorate Jews and preserve Jewish heritage tap into the culture of political dissent, Belarus’s international relations, and the larger project of redefining the Belarusian national identity. Looking at the way these memorial interventions frame Jewish legacy within a Belarusian national narrative, the article concentrates in particular on the institution of the public historian and the small, informal social networks used to operate under a repressive regime. Incorporating the multicultural legacy of the Polish–Lithuanian Commonwealth into the canon of Belarusian national heritage and recognizing the contribution of ethnic minorities to the cultural landscape of Belarus, new memory projects devoted to Jewish history in Belarus mark a caesura in the country’s engagement with its ethnic Others and are also highly political. While the effort of filling in the gaps in national historiography and celebrating the cultural diversity of the Grand Duchy of Lithuania overlaps in significant ways with the agenda of the anti-Lukashenka opposition, Jewish heritage in Belarus also resonates with the state authorities, who seek to instrumentalize it for their own vision of national unity.
Date: 2007
Abstract: Настоящая книга представляет собой попытку обобщающего исследования
социально-демографического развития еврейского населения бывшего СССР
за истекшее столетие, включая динамику численности и расселения по
республикам и городам, этноязыковой состав, половозрастную и семейную
структуру, рождаемость и смертность, уровень образования,
профессиональную структуру, участие в советской политической системе и
эмиграцию в другие страны. В частности, рассматривается влияние
Катастрофы, как на общую численность еврейского населения, так и на его
социально-экономическую структуру. Большое внимание в книге уделяется
представительству евреев среди студентов, специалистов и научных
работников бывшего СССР.
Книга предназначена для демографов, социологов, историков и всех
интересующихся данной проблемой. Многие статистические материалы,
представленные в книге, публикуются впервые.
Date: 2009
Abstract: TABLE OF CONTENTS
7 Jacek Purchla, "A world after a Catastrophe" - in search of lost memory

Witnesses in the space of memory

13 Miriam Akavia, A world before a Catastrophe. My Krakow family between the wars
21 Leopold Unger, From the "last hope" to the "last exodus"
29 Yevsei Handel, Minsk: non-revitalisation ofJewish districts and possible reasons
43 Janusz Makuch, The Jewish Culture Festival: between two worlds

Jewish heritage - dilemmas of regained memory

53 Michal Firestone, The conservation ofJewish cultural heritage as a tool for the investigation of identity
63 Ruth Ellen Gruber, Beyond virtually Jewish... balancing the real, the surreal and real imaginary places
81 Sandra Lustig, Alternatives to "Jewish Disneyland." Some approaches to Jewish history in European cities and towns
99 Magdalena Waligorska, Spotlight on the unseen: the rediscovery of little Jerusalems
117 Agnieszka Sabor, In search of identity

Jewish heritage in Central European metropolises

123 Andreas Wilke, The Spandauer Vorstadt in Berlin.15 years of urban regeneration
139 Martha Keil, A clash of times. Jewish sites in Vienna (Judenplatz, Seitenstettengasse, Tempelgasse)
163 Krisztina Keresztely, Wasting memories -gentrification vs. urban values in the Jewish neighbourhood ofBudapest
181 Arno Pah'k, The struggle to protect the monuments of Prague's Jewish Town
215 Jaroslav Klenovsky, Jewish Brno
247 Sarunas Lields, The revitalisation of Jewish heritage in Vilnius

Approaches of Polish towns and cities to the problems of revitalising Jewish cultural heritage
263 Bogustaw Szmygin, Can a world which has ceased to exist be protected? The Jewish district in Lublin
287 Eleonora Bergman, The "Northern District" in Warsaw:a city within a city?
301 Jacek Wesoiowski, The Jewish heritage in the urban space of todz - a question ofpresence
325 Agnieszka Zabtocka-Kos, In search of new ideas. Wroclaw's "Jewish district" - yesterday and today
343 Adam Bartosz, This was the Tarnow shtetl
363 Monika Murzyn-Kupisz, Reclaiming memory or mass consumption? Dilemmas in rediscovering Jewish heritage ofKrakow's Kazimierz
Date: 2007
Abstract: Drs. Khanin and Chernin address basic questions regarding Jewish life in the FSU states at present and in the future. A major issue they focused on was this: under current socio-economic and political circumstances in Eastern Europe, many intermarried Jews together with their non-Jewish partners choose to maintain ties with Jewish communities and to take advantage of their educational, information, cultural and welfare services. Consequently, most local Jewish leaders regard this group as a target population for their communal activity. Accordingly, such activity is directed in fact at all those to whom the Israeli Law of Return applies, and sometimes even to those are not included in this category (4th generation members married to non-Jewish spouses, for example).

Some of the questions raised by the center’s researchers were:
1. How significant is the size of this group?
2. Can it be regarded as a human reservoir for Jewish activity?
3. Does this activity contribute to the formation of Jewish or semi-Jewish identity among offspring of mixed-married couples and among the non-Jewish members of their families, and to the evolution of behavioral models that can be interpreted as “post assimilatory” behavior?
In order to address these questions, a vast and diverse body of data was amassed. The authors did not relay only upon existing data but set out on an empirical exploration. They have conducted interviews in Moscow, St. Petersburg, Yekaterinburg, Samara, Sertov, Novosibirsk, Irkutsk, Khabarovsk, Birobidjan, Tomsk, Petrozavodsk, Chelyabinsk, Nizhni Novgorod, Kazan, Vladimir, Riazen, Tula, Rostov, Piatigorsk, Nalchik, Kiev, Daniepropetrovsk, Odessa, Zaporozhieh, and a number of towns in Belarus and Latvia.

The compelling findings of the research indicate an interesting variety of sub-populations in the vast group called “FSU Jewry”. Specific planning based on the distinctive characteristics and the features of each group can serve as the basis for well-tuned action plans aimed at the strengthening of the Jewish future of each specific sector.


ד"ר חנין וד"ר צ'רנין מעלים במחקרם שאלות יסוד אודות הקיום היהודי בארצות חבר העמים לשעבר, כיום ובעתיד. נושא מרכזי שבו התמקדו היה זה: בתנאים החברתיים-כלכליים והפוליטיים הקיימים במזרח אירופה בימינו, מעדיפים רבים מבני נישואי תערובת, הן בן הזוג היהודי הן בן הזוג הלא-יהודי, ועמם בני המשפחה המעורבים, להיות קשורים לקהילות יהודיות ולהסתייע בשירותיהן בתחומי החינוך, המידע, התרבות והרווחה. עקב כך, רוב המנהיגים היהודיים המקומיים רואים בקבוצה זו "קבוצות יעד" לפעילות הקהילתית. בהתאם לכך, פעילות זו מופנית בפועל לכל זכאי חוק השבות הישראלי, ולעתים אף לאוכלוסיה החורגת מגבולות המוגדר בחוק זה (כגון בני הדור הרביעי לנישואי תערובת).

במחקרם, שאלו החוקרים את השאלות הבאות:
א. עד כמה משמעותי הוא היקפה של קבוצה זו?
ב. האמנם ניתן לראות בה עתודה לפעילות יהודית?
ג. האם פעילות זו תורמת לעיצוב זהות יהודית או כעין-יהודית אצל צאצאי נישואי תערובת ובני משפחה לא-יהודיים של בתי אב מעורבים, ולבניית דגמי התנהגות חברתית שניתן לפרשם כ"בתר-התבוללות"?
כדי להשיב על שאלות אלו, נאספו נתונים מרובים ומגוונים. החוקרים לא הסתפקו בנתונים קיימים, אלא יצאו לשטח כדי לבדוק את הנתונים באופן ישיר. הם ערכו ראיונות במקומות אלו: מוסקבה, סנט פטרבורג, יקטרינבורג, סמרה, סרטוב, נובוסיבירסק, אירקוטסק, חברובסק, בירוביג'אן, טומסק, פטרוזבודסק, צ'ליאבינסק, ניז'ני נובגורוד, קאזן, ולדימיר, ריאזן, טולא, רוסטוב, פיאטיגורסק, נלצ'יק, קייב, דנייפרופטרובסק, אודסה, זאפורוז'יה, וכן כמה ערים בביילורוסיה ובלטביה.

ממצאי המחקר מצביעים על מגוון מעניין של אוכלוסיות-מִשנה בתוך הקבוצה הגדולה המכונה 'יהדות חבר העמים'. תכנון ממוקד, המתבסס על מאפיינים ייחודיים של כל קבוצה, עשוי להוות בסיס לתכניות פעולה ממוקדות, שתכליתן חיזוק עתידו היהודי של כל מגזר ספציפי.

Search results

Your search found 34 items
You ran an advanced options search
Sort: Relevance | Topics | Title | Author | Publication Year