Search results

Your search found 41 items
You ran an advanced options search
Sort: Relevance | Topics | Title | Author | Publication Year
Home  /  Search Results
Date: 2015
Abstract: La presente “Lettera di informazione” riassume i principali casi di antisemitismo e di pregiudizio
antiebraico registrati in Italia nel 2014.
• Nel 2014 l’“Osservatorio antisemitismo” della Fondazione CDEC ha registrato una novantina di
episodi di antisemitismo, un numero nettamente superiore a quello degli ultimi tre anni e doppio
rispetto al 2013.
• Come ogni anno molti episodi di antisemitismo si sono concentrati intorno al 27 Gennaio “Giorno
della Memoria”. L’altro picco di antisemitismo è stato raggiunto tra i primi di luglio e la fine di
agosto in concomitanza con il conflitto tra Hamas e lo Stato di Israele nella Striscia di Gaza.
• Il livello di aggressività, in particolare quello verbale, è in crescita.
• Episodi di antisemitismo ed attacchi contro gli ebrei vengono da ambienti estremisti e marginali.
• Il pregiudizio antisemitico inteso come opinioni è trasversale ai diversi ceti socio culturali e politici,
l’antisemitismo - come episodi, attacchi verbali e azioni di ostilità antiebraica - contraddistingue i
gruppi politici estremisti di destra e di sinistra. I discorsi antisemiti, ossia argomentazioni fatte
pubblicamente che si riferiscono a una ideologia o a un pensiero culturale denso di stereotipi, a
seconda del paradigma cui attingono: cospirativismo, negazione della Shoah, demonizzazione di
Israele vengono espressi invece in vari contesti, non necessariamente estremisti.
• Esponenti e simpatizzanti di partiti e movimenti della destra radicale nel 2014 sono stati
protagonisti di molteplici episodi e polemiche antisemite e negazioniste, e di banalizzazione del
• Il negazionismo è molto attivo, principalmente nel web e fa parte del bagaglio ideologico e militante
di movimenti e partiti neonazisti.
• L’antisemitismo nel web è in continua crescita.
Author(s): Clark, David
Date: 2007
Abstract: The immediate postwar in Europe was characterised by collective amnesia concerning where Jews had lived prior to the Holocaust. By the 1970s and mid-1980s, there was a revival of interest in residential areas, synagogues and cemeteries connected with a Jewish past, right throughout Europe, including former communist countries in the 1990s. This resulted in much renovation and the attempt to provide new uses for such sites as museums and cultural centres.

My paper focuses on the shift in emphasis from the need to preserve such sites as places of memory to an increasing concern with other issues. Such issues range from tourism promotion to the promotion of multiculturalism. This emphasis on preparing the younger generation for a future in a new multicultural state provides much of the motivation for central and local government to lend support to such initiatives, whether in Sweden, Germany or Italy, for instance.

The paper focuses on the Jewish Museum in Bologna, where I conducted fieldwork between 1999 and 2002. The study illustrates the mix of policy objectives involved, such as heritage preservation, urban regeneration, cultural policy and educational objectives. The theoretical discussion seeks to combine Clifford's notion of the museum as a contact zone (Clifford, 1997) with Foucault's notions on discourse formation (Foucault, 1972). In the process, the analysis of the museum's political economy extends beyond the four walls of the museum into the adjoining space of the ghetto and the city.

Author(s): Nissan, Ephraim
Date: 2011
Date: 2013
Abstract: In 2012, JPR conducted a major study of Jewish perceptions and experiences of antisemitism in Europe, after winning a competitive tender from the European Union. The survey, run in partnership with research agency Ipsos MORI and involving several members of JPR’s international team of Associate Fellows, took place in nine EU Member States: Belgium, France, Germany, Hungary, Italy, Latvia, Romania, Sweden and the UK.

Conducted in eleven languages, it investigated Jewish populations’ experience of harassment, discrimination, vandalism and violence; whether or not they report these incidents to the police or another authority; how safe and secure they feel; and how aware they are of their rights under the law. In addition, the survey gathered a considerable amount about Jewish identity, communal affiliation, engagement and participation, and Jewish practice.

The findings demonstrate that three-quarters of respondents believe that antisemitism has become worse over the past five years in all countries investigated. Antisemitic verbal threats and harassment are remarkably common – close to a quarter of all respondents said they had personally experienced an incident of this type in the previous twelve months, rising to close to one-third in Hungary and Belgium. Approximately one in fifteen of all respondents said they had experienced at least one antisemitic physical attack – in the form of being hit, pushed or threatened – within the past five years, most commonly in Belgium, France, Germany and Hungary. As is the case with many criminal incidents, respondents recorded widespread under-reporting of these types of incidents to the police or other appropriate organisations. Close to half of all respondents are worried about becoming a victim of a verbal attack or harassment, and approximately a third is worried about becoming a victim of a physical attack.

Significant geographical variations can be discerned, rendering any singular or uniform description of the Jewish population in Europe, or antisemitism in Europe, imprecise at least. Most notably, there are significant distinctions to be drawn between the character of Jewish populations who experienced life under communism, and those who did not. Furthermore, antisemitism manifests itself rather differently: in Eastern Europe it tends to be associated with right-wing ultra-nationalist forces; in Western Europe it is more commonly linked to leftist politics and Islamic extremism.

On the other hand, it is critical to put these findings into context. The vast majority of Jews in the sample feel a strong sense of belonging to the country in which they reside, and are highly integrated into mainstream society. And, when asked to locate the problem of antisemitism in the larger perspective of other problems in society – unemployment, crime, the economy, etc. – it rarely features at the top of the list. Only in Germany does it hold this position; in Latvia and Italy it comes seventh out of nine issues, and in the UK, eighth.
Author(s): Gruber, Ruth Ellen
Date: 2002
Abstract: More than half a century after the Holocaust, in countries where Jews make up just a tiny fraction of the population, products of Jewish culture (or what is perceived as Jewish culture) have become very viable components of the popular public domain. But how can there be a visible and growing Jewish presence in Europe, without the significant presence of Jews? Ruth Ellen Gruber explores this phenomenon, traveling through Germany, Poland, the Czech Republic, Austria, Italy, and elsewhere to observe firsthand the many facets of a remarkable trend. Across the continent, Jewish festivals, performances, publications, and study programs abound. Jewish museums have opened by the dozen, and synagogues and Jewish quarters are being restored, often as tourist attractions. In Europe, at the beginning of the twenty-first century, klezmer music concerts, exhibitions, and cafes with Jewish themes are drawing enthusiastic--and often overwhelmingly non-Jewish--crowds.

In what ways, Gruber asks, do non-Jews embrace and enact Jewish culture, and for what reasons? For some, the process is a way of filling in communist-era blanks. For others, it is a means of coming to terms with the Nazi legacy or a key to building (or rebuilding) a democratic and tolerant state. Clearly, the phenomenon has as many motivations as manifestations. Gruber investigates the issues surrounding this "virtual Jewish world" in three specific areas: the reclaiming of the built heritage, including synagogues, cemeteries, and former ghettos and Jewish quarters; the representation of Jewish culture through tourism and museums; and the role of klezmer and Yiddish music as typical "Jewish cultural products." Although she features the relationship of non-Jews to the Jewish phenomenon, Gruber also considers its effect on local Jews and Jewish communities and the revival of Jewish life in Europe 
Date: 2005
Abstract: הקהילה היהודית באיטליה קיימת ברציפות מאז ימי האימפריה הרומית, וראשיתה עוד בימי מלכות החשמונאים. אין זו קהילה אשכנזית ולא ספרדית, אלא קהילה בעלת מסורת מפוארת וייחודית משל עצמה. משך כמעט אלפיים שנה התקיימה באיטליה תרבות יהודית עשירה ורב-גונית, תוך אינטראקציה מורכבת ורבת-עניין עם הסביבה הלא-יהודית. מאז המאה ה-19 גברו בקרב יהודי איטליה תהליכי טמיעה, וכיום מהווה ההתבוללות אתגר מרכזי לעתיד החיים היהודיים באיטליה. כגודל אתגר זה, כן חשיבות המחקר להבנת שורשיו, לסימון מאפייניו ולהתווית דרכי התמודדות עִמו; אולם נדמה שכמעט אין מחקר בתחום חיוני זה, ועל כן מחקרו של ד"ר לאטס הוא בעל ערך מיוחד.

ד"ר לאטס מתאר את התהליכים הפוקדים את יהדות איטליה, ומדגיש את הֵעדרה של הכרה מפורשת בהתבוללות כבעיה מרכזית בעיני מנהיגי הקהילה ומוסדותיה. בין השאר, הוא מצביע על ההתעלמות מ"בני קבוצות השוליים שאינם מקיימים קשר כלשהו עם המוסדות היהודיים, ובייחוד עם אותם הצעירים שאינם לומדים במסגרות חינוך יהודיות", ומציע בין השאר לבצע "מיפוי מדויק של כלל האוכלוסייה היהודית החיה במדינה, לא רק של מי שרשום בקהילה, כדי לאתר את היחידים וגם את הקבוצות שהתרחקו מן המסגרות היהודיות. המיפוי ילַמד על האנשים שהזהות היהודית שלהם רופפת, אלה המועמדים להתבוללות, כגון מהגרים, יורדים מן הארץ, בני נישואי התערובת, יהודים שגרים באזורים מרוחקים, ועוד". החוקר מגיע למסקנות בדבר הצורך בשינויים בתכני החינוך היהודי, בפרט בגילאי התיכון, ובשינויים בתכנים המוקנים ללומדים בשלושת בתי המדרש להכשרת רבנים. כך למשל הוא מציע כי:
"רב של קהילה, ואפילו תלמיד חכם מן השורה, יידרש לעתים קרובות מאוד להתמודד עם שאלות של זהות יהודית יותר מאשר עם שאלות של איסור והיתר. בלי להפחית מחשיבותה של ההתיחסות ההלכתית להשלכות ההתבוללות, כגון נישואי התערובת, גיור ואפילו שאלות של קבורה בקבר ישראל, נראה כי אפשר להוסיף מקצועות לימוד, כגון פסיכולוגיה או סוציולוגיה, אשר יסייעו למועמד למשרת רבנות בקהילה להתייחס לשאלות ערכיות ולבעיות החברה".

נדמה שחידוש מתודי מעניין מצוי בהצעתו של ד"ר לאטס, להפיק תועלת מחקרית ומעשית מהשוואה בין דרכי הפעולה של שתי המסגרות הפועלות כיום לחיזוק הזהות היהודית בקרב בני הקהילה:
"התנועה היהודית היחידה באיטליה, שאינה שייכת לממסד הקהילתי ופועלת פעולה עצמאית על פי תפיסתה היא, היא החסידות של לובביץ'. גם החסידים, אשר השתקעו באיטליה במרוצת עשרות השנים האחרונות, מתמודדים עם ההתבוללות, אך שיטותיהם בוודאי שונות משיטותיו של הממסד המסורתי. דומה כי ההשוואה בין פעילות שני הגופים הללו, המערכת הממסדית וחסידות לובביץ', על יתרונותיה וחסרונותיה, עשויה להעשיר את ההתבוננות ולהאיר את היתרונות שבכל אחת מן השיטות".
ואכן, החוקר מפיק מהשוואה זו תובנות רבות עניין, הרלוונטיות הן עבור יהדות איטליה והן עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם, שבקִרבן פועלים חסידי חב"ד.

לבסוף, החוקר מעלה את ההצעה לעשות "שימוש בטכניקות מודרניות של שיווק. הכוונה היא לבדיקת ההרכב החברתי של כל קהילה, כדי להצביע על בעלי זיקה יהודית חזקה לעומת בעלי זיקה רופפת, וכדי לגלות את הצרכים הרוחניים, ואולי גם החומריים, של כל אחד מהם, ולחפש דרכים לעניין אותו ולחזק את זהותו היהודית... הפעולה צריכה להיות מכוונת לא רק לחיזוק ההיבט הדתי של היהדות, אלא בעיקר לחיזוק הקשר הלאומי והאתני של הפרט לעם היהודי".

מחקר זה מהווה איפה תרומה נכבדה למחשבה אודות המצוי והרצוי ביהדות איטליה של זמננו, והוא יכול לשמש בסיס לדיונים מעמיקים ופוריים אודות עתידה של קהילה יהודית עתיקה ומפוארת זו.

Search results

Your search found 41 items
You ran an advanced options search
Sort: Relevance | Topics | Title | Author | Publication Year